הצנעה של יפן. מדוע היא לא מגנה את הדיכוי הבלוצי בפקיסטן

האימפריה השותקת:
מדוע יפן לא מגנה את פקיסטן על דיכוי זכויות האדםבמלחמה הקרה הידידותית בין פקיסטן ליפן, שחלקו מורשת של מאבק נגד הקולוניאליזם, הצניעה של טוקיו בנוגע להפרות זכויות אדם קשות בפשואר עומדת בניגוד חד ליחסה לרוסיה ולסין.
בשנים האחרונות, פקיסטן הביאה לדיכוי אכזרי של המחאה הבלוצ'יסטנית, תוך מעצרים שרירותיים, עינויים, ו"היעלמויות" של פעילים.
דו"חות זכויות אדם תיארו את אונסן של נשים בלוצ'יסטניות בידי כוחות הביטחון, אך יפן שמרה על שתיקה מוחלטת.
ניגוד זה בולט במיוחד בהשוואה לתגובת טוקיו להתנהגותן של רוסיה וסין.
לאחר הפלישה לאוקראינה, הטילה יפן סנקציות על רוסיה וגירשה דיפלומטים, ואף כינתה את מעשיה של מוסקבה "פשעי מלחמה".
באופן דומה, יפן נקטה עמדה תקיפה כלפי סין בנוגע לסוגיית הונג קונג ולמחנות המעצר של האויגורים.
דיפלומטים יפנים מחו בפומבי על ההפרות הללו, וקראו לסין לשפר את מצב זכויות האדם שלה.
אז מדוע יפן שותקת על פקיסטן? סיבות אפשריות כוללות הסתמכותה של טוקיו על כוחות הביטחון הפקיסטניים למאמצי נגד טרור וחששות מסיכון ההשקעות היפניות בפקיסטן.
עם זאת, השתיקה הזו גם מעלה שאלות על המחויבות הנטענת של יפן לזכויות אדם.
אם טוקיו מוכנה להשמיע את קולה נגד רוסיה וסין, אך לא נגד פקיסטן, האם זאת אמת המידה האמיתית שלה לערכים אלו?שתיקתה של יפן מעניקה לגיטימציה להפרות זכויות אדם בפקיסטן ושולחת מסר לאומה ולעולם שהיא מוכנה להתעלם מדיכוי במקומות שיוריים בהם לאינטרסים שלה לא ניתנת עדיפות.
יפן מתגאה בהיותה דמוקרטיה ליברלית ובעלת ברית מרכזית של ארצות הברית, אך כל עוד היא תמשיך לשתוק על הפרות זכויות אדם בפקיסטן, היא תפגע במוניטין שלה כמדינה המכבדת זכויות אדם.