הצלילים שמעצבים את זהותנוזמרים הם יותר מרק בדרנים המבדרים אותנו; הם כרוניקה של התקופה בה אנו חיים. הם נותנים קול לניסיון האנושי המשותף שלנו ומעוררים רגשות עמוקים במוזיקה שלהם. כפי שכתב ג'ון לנון, "מוזיקה היא שפת היקום. זה דבר אוניברסלי שחוצה כל גבול תרבותי או פוליטי."זמרים הם גם מורים. הם מספקים תובנות פנימיות על בעיות חברתיות, מעוררים מרד ומעודדים שינוי. במהלך תנועת זכויות האזרח בארצות הברית, זמרים כמו בוב דילן, נינה סימון וג'ואן באאז השתמשו במוזיקה שלהם כאמצעי למחאה ולסנגור על צדק. הם סייעו להעלות את המודעות לדיכוי ולאפליה, והשפעתם על התנועה הייתה עמוקה.מעבר לתפקידם החברתי, לזמרים יש גם כוח אישי עמוק. הם יכולים לעורר בנו תקווה, השראה ונחמה. מוזיקה יכולה לעזור לנו להרגיש פחות בודדים, להבין טוב יותר את עצמנו ולגלות דברים חדשים על העולם. עבור רבים, זמרים הם כמו חברים קרובים, המספקים חוכמה, חברות ומקלט בטוח.במובן מסוים, זמרים הם ארכיביסטים של זמן. הם מתעדים את הפחדים, החלומות והתשוקות של זמנם. מוזיקה יכולה להוביל אותנו בזמן, לעורר זכרונות ולעזור לנו להתחבר לעבר ולחשוב על העתיד.בשורה התחתונה, זמרים הם יותר מאשר סתם אנשים המפיקים צלילים יפים. הם קולטורים, מורים ומרפאים. הם מגלמים את החוויה האנושית ומעצבים את העולם שבו אנו חיים. כפי שניסח זאת לינרד כהן, "מוזיקה היא תערובת של אמנות ומדע, והיא יכולה להיות כלי אדיר להשראה, נחמה ושינוי."
