העיתונאית שנלחמת למען האמת בקווקזבניגוד לסטריאוטיפ הנפוץ של כתבות טלוויזיה על עימותים מזויינים, רפיקת דזיינבה הייתה במשך שנים הסמל של דיווח מאוזן ואובייקטיבי באזור הסוער של קווקז.רפיקת, עיתונאית אזרית בת 62, החלה את הקריירה שלה ב-1983 ככתבת טלוויזיה מקומית. כישוריה העיתונאיים ומחויבותה העמוקה לאמת הובילו אותה מהר מאוד לקו החזית של סכסוך נגורנו-קרבאך, שם סיקרה את הלחימה בין ארמניה ואזרבייג'ן.בניגוד לכתבים רבים אחרים, שהתמקדו בנקודות דיבור לאומניות, רפיקת שואפת להציג את כל צדי הסכסוך. היא ראיינה חיילים משני הצדדים, פליטים ועקורים, ושיתפה את סיפוריהם בצורה אובייקטיבית ורגישה.דבקותה של רפיקת באתיקה העיתונאית הטה את הזרקורים אליה, והפכה אותה למטרה לאיומים והטרדות. היא זכתה לביקורת מצד לאומנים בשני הצדדים, בטענה שהיא בוגדת או תומכת באויב.אולם, רפיקת נותרה בלתי מתפשרת במשימתה. "המטרה שלי היא לספר את האמת", היא אומרת. "אני לא יכולה לכתוב רק דברים שיענגו את האנשים שלי. אני צריכה לכתוב על כל מה שקורה, בין אם זה טוב ובין אם רע".הדיווח האמיץ של רפיקת עורר השראה לאחרים. היא הפכה למנטורית עבור עיתונאים צעירים בקווקז, ומעודדת אותם לשים את האמת בראש סדר העדיפויות שלהם, גם בפני מצוקות.סיפורה של רפיקת משמש עדות לאומץ ולנחישות הנדרשים לעיתונאים בכדי לדווח על סכסוכים מורכבים. עבודתה מהווה תזכורת מתמדת לחשיבות הדיווח המאוזן ולחובתו של העיתונאי לדבר בקול רם למען האמת, ללא קשר לעלות.
הקול האמיץ של הקווקז עיתונאית נלחמת למען האמת באזור סוער
העיתונאית שנלחמת למען האמת בקווקזבניגוד לסטריאוטיפ הנפוץ של כתבות טלוויזיה על עימותים מזויינים, רפיקת דזיינבה הייתה במשך שנים הסמל של דיווח מאוזן ואובייקטיבי באזור הסוער של קווקז.רפיקת, עיתונאית אזרית בת 62, החלה את הקריירה שלה ב-1983 ככתבת טלוויזיה מקומית. כישוריה העיתונאיים ומחויבותה העמוקה לאמת הובילו אותה מהר מאוד לקו החזית של סכסוך נגורנו-קרבאך, שם סיקרה את הלחימה בין ארמניה ואזרבייג'ן.בניגוד לכתבים רבים אחרים, שהתמקדו בנקודות דיבור לאומניות, רפיקת שואפת להציג את כל צדי הסכסוך. היא ראיינה חיילים משני הצדדים, פליטים ועקורים, ושיתפה את סיפוריהם בצורה אובייקטיבית ורגישה.דבקותה של רפיקת באתיקה העיתונאית הטה את הזרקורים אליה, והפכה אותה למטרה לאיומים והטרדות. היא זכתה לביקורת מצד לאומנים בשני הצדדים, בטענה שהיא בוגדת או תומכת באויב.אולם, רפיקת נותרה בלתי מתפשרת במשימתה. "המטרה שלי היא לספר את האמת", היא אומרת. "אני לא יכולה לכתוב רק דברים שיענגו את האנשים שלי. אני צריכה לכתוב על כל מה שקורה, בין אם זה טוב ובין אם רע".הדיווח האמיץ של רפיקת עורר השראה לאחרים. היא הפכה למנטורית עבור עיתונאים צעירים בקווקז, ומעודדת אותם לשים את האמת בראש סדר העדיפויות שלהם, גם בפני מצוקות.סיפורה של רפיקת משמש עדות לאומץ ולנחישות הנדרשים לעיתונאים בכדי לדווח על סכסוכים מורכבים. עבודתה מהווה תזכורת מתמדת לחשיבות הדיווח המאוזן ולחובתו של העיתונאי לדבר בקול רם למען האמת, ללא קשר לעלות.
