הקול ששינה היסטוריה: סיפורה של מרים מקבהמרים מקבה, הידועה בכינויה "מאמה אפריקה", הייתה זמרת דרום אפריקאית ותומכת זכויות אדם ששיריה הפכו להמנוני מחאה נגד האפרטהייד.נולדה ב-1932 בכפר עני בדרום אפריקה, מקבה גדלה בסביבה רוויית גזענות ואפליה. בגיל צעיר החלה לשיר וניכר כי ניחנה בכישרון יוצא דופן. אך ככל שגדלה, כך הבינה את עוולות משטר האפרטהייד ואת השלכותיו על עמה.בשנת 1959 עלתה מקבה לבמה והפכה לאחת מהקולות הבולטים ביותר בתנועת זכויות האדם במדינה. שיריה, מלאי רגש ועוצמה, שיקפו את חוויותיה של העם השחור בדרום אפריקה והביעו את תקוותו לשינוי.אחד משיריה המפורסמים ביותר, "הילילה של הילד האבוד", הפך להמנון מרגש נגד האפרטהייד ושר אותו ברחבי העולם. הוא סיפר את סיפורם של ילדים שחייהם בוזבזו במעגלי אלימות ושנאה.המסרים של מקבה לא היו מקובלים על משטר האפרטהייד, והיא סבלה מרדף והתנכלויות. בשנת 1963 נאלצה לעזוב את דרום אפריקה ולגלות במשך יותר משלושים שנה.למרות היותה בגלות, מקבה המשיכה לשיר ולהיאבק למען זכויות אדם. היא הפכה לסמל של התקווה וההתנגדות ושיריה הפיצו את מסר השינוי ברחבי העולם.בסוף שנות ה-80, עם קריסת שלטון האפרטהייד, יכלה מקבה סוף סוף לשוב למולדתה. היא חזרה כגיבורה, ושיריה המשיכו להיות מקור השראה לדורות של דרום אפריקאים.מרים מקבה נפטרה בשנת 2008 בגיל 76, אך מורשתה ממשיכה לחיות. שיריה וחייה מעידים על כוחם של האמנות והמוזיקה להביא לשינוי חברתי. כ"מאמה אפריקה", היא השאירה חותם בלתי נשכח על ההיסטוריה ועל הלבבות של דרום אפריקאים ברחבי העולם.
הקול שהפיל גזענות מסעה האפי של מרים מקבה
הקול ששינה היסטוריה: סיפורה של מרים מקבהמרים מקבה, הידועה בכינויה "מאמה אפריקה", הייתה זמרת דרום אפריקאית ותומכת זכויות אדם ששיריה הפכו להמנוני מחאה נגד האפרטהייד.נולדה ב-1932 בכפר עני בדרום אפריקה, מקבה גדלה בסביבה רוויית גזענות ואפליה. בגיל צעיר החלה לשיר וניכר כי ניחנה בכישרון יוצא דופן. אך ככל שגדלה, כך הבינה את עוולות משטר האפרטהייד ואת השלכותיו על עמה.בשנת 1959 עלתה מקבה לבמה והפכה לאחת מהקולות הבולטים ביותר בתנועת זכויות האדם במדינה. שיריה, מלאי רגש ועוצמה, שיקפו את חוויותיה של העם השחור בדרום אפריקה והביעו את תקוותו לשינוי.אחד משיריה המפורסמים ביותר, "הילילה של הילד האבוד", הפך להמנון מרגש נגד האפרטהייד ושר אותו ברחבי העולם. הוא סיפר את סיפורם של ילדים שחייהם בוזבזו במעגלי אלימות ושנאה.המסרים של מקבה לא היו מקובלים על משטר האפרטהייד, והיא סבלה מרדף והתנכלויות. בשנת 1963 נאלצה לעזוב את דרום אפריקה ולגלות במשך יותר משלושים שנה.למרות היותה בגלות, מקבה המשיכה לשיר ולהיאבק למען זכויות אדם. היא הפכה לסמל של התקווה וההתנגדות ושיריה הפיצו את מסר השינוי ברחבי העולם.בסוף שנות ה-80, עם קריסת שלטון האפרטהייד, יכלה מקבה סוף סוף לשוב למולדתה. היא חזרה כגיבורה, ושיריה המשיכו להיות מקור השראה לדורות של דרום אפריקאים.מרים מקבה נפטרה בשנת 2008 בגיל 76, אך מורשתה ממשיכה לחיות. שיריה וחייה מעידים על כוחם של האמנות והמוזיקה להביא לשינוי חברתי. כ"מאמה אפריקה", היא השאירה חותם בלתי נשכח על ההיסטוריה ועל הלבבות של דרום אפריקאים ברחבי העולם.
