הקול שהציל חיים במלחמה: הסיפור מאחורי "אנקא שמינגאי"במהלך מלחמת העולם השנייה, נשלחו חיילים יפנים לאי גוודלקנל שבאוקיינוס השקט. בין החיילים הללו היה סמל בשם אוטה ריוקיצ'י, מוזיקאי מוכשר שניגן על שנת בושינן, כלי נגינה מסורתי המורכב מקונכייה גדולה.כשחייליו של אוטה נתקעו בג'ונגל, הם החלו לסבול מרעב וייאוש. אוטה, שניסה לעודד את חבריו, החל לנגן את השיר העממי היפני "אנקה שמינגאי", שיר על געגועים לאהוב רחוק.במהלך אחת ההפצצות האמריקניות הכבדות, איבד אוטה את הכרתו. כשהתעורר, מצא את חבריו מתים או פצועים קשה. אוטה, פצוע בעצמו, המשיך לנגן "אנקה שמינגאי" בקולו החלש.באופן עוצר נשימה, הצלילים העדינים של השנת משכו את תשומת ליבם של חיילים אמריקנים. החיילים, ששומעים את המוזיקה, מיהרו לגלות את אוטה ואת חבריו הנותרים. למרות שהחיילים היפנים היו שונאים במלחמה, החיילים האמריקנים לא יכלו שלא להתרגש מהמוזיקה היפה.הם טיפלו בפצועים וסיפקו להם אוכל ומים. אוטה הועבר לבית חולים אמריקאי, שם זכה לטיפול ולבסוף התאושש מפציעותיו.לאחר המלחמה, חזר אוטה ליפן והמשיך לנגן "אנקה שמינגאי". השיר הפך לסמל לתקווה ועקשנות במהלך מלחמת העולם השנייה. אוטה זכה לשבחים על כך ששירו הציל את חייו של חיילים יפנים ואמריקנים כאחד.הסיפור של אוטה ריוקיצ'י ו"אנקה שמינגאי" הוא עדות לכוחה של המוזיקה לחצות גבולות, לנחם את הסובלים ולהצית את ניצוץ התקווה אפילו בזמנים האפלים ביותר.
