מוזיקה כמנוע לשינוי חברתי: המקרה של ג'יל סקוטהזמרת והפזמונאית ג'יל סקוט עושה שימוש במוזיקה שלה ככלי רב עוצמה לשינוי חברתי ולקידום צדק גזעי. באמצעות מילותיה החודרות והקול הייחודי שלה, היא מדברת בגלוי על נושאים טעונים כמו אפליה, עוני ודיכוי נשים.בחברתה "גט אינקרסיג" (Get Incredulous), סקוט חוקרת את ההשפעות המחרידות של העבדות על החברה המודרנית. היא שרה: "אי אפשר לבנות אומה על גבם של עבדים / אי אפשר לבנות כוח על השפלת אחרים". מילותיה אלה מעוררות התבוננות עצמית ומאתגרות את הקהלים שלה לחשב את תפקידם בה perpetuation של דיכוי.בשיר "הילדים הם הרוחות שלנו" (The Children Are Our Future), סקוט מדגישה את האחריות שלנו להגן על הדור הבא. היא קוראת לצדק חינוכי, בריאות ורווחה עבור כל הילדים, ללא קשר לגזעם או לרקע שלהם. דרך המוזיקה שלה, היא מעודדת מעורבות פעילה ופעולה לקידום שוויון וחברה צודקת יותר.סקוט משתמשת בקולה גם כדי לתת כוח לקורבנות אלימות מינית. בשירה "אקסס" (Acess), היא מספקת מרחב בטוח לניצולים לחלוק את סיפוריהם. היא שרה: "אני מאמינה לך / ואני כאן בשבילך". מילותיה מקדמות ריפוי והעצמה ומשמשות כתזכורת לכך שהם לא לבד.המוזיקה של ג'יל סקוט היא יותר מסתם בידור; זו קריאה לפעולה. באמצעות מילותיה החזקות ונוכחותה הבימתית המושכת, היא מגייסת את הקהלים שלה להיאבק בעוולות החברתיים ולעבוד יחד ליצירת עולם צודק יותר ושוויוני יותר. כוחה של המוזיקה שלה ככלי לשינוי חברתי הוא עדות לאפקטיביות של אמנות כסוכן של שינוי.