הקייס של סטיבן אייברי אמת נסתרים מאחורי דלת נסתרת

דילמת הדלת הנסתרת:
המקרה של סטיבן אייבריסטיבן אייברי, תושב חווה מוויסקונסין, הוא דוגמה מטרידה לליקויים במערכת המשפט הפלילית.
לאחר שריצה שנים בכלא על אונס שלא ביצע, אייברי זוכה לבסוף ב-2003 לאחר שבדיקות DNA חדשות זיכו אותו.
בשנת 2005, אייברי הואשם שוב ברצח של תרזה האלבאך, צלמת עיתון.
הוא נשפט ונידון למאסר עולם ללא אפשרות לשחרור מוקדם.
ההרשעה הסתמכה ברובה על עדותה של ברנדה דאסי, אחייניתו בת ה-16 של אייברי, שהעידה שראתה אותו מפשיט את האלבאך.
עם זאת, החקירה של המשטרה העלתה ספקות רציניים לגבי אמינותה של דאסי.
היא תושאלה במשך שעות ללא נוכחות עורך דין מבוגר, והמשטרה השתמשה בטכניקות מאיימות כדי ללחוץ עליה שתמסור עדות מפלילה.
גם ראיות פורנזיות היו בעייתיות.
מחקרים הראו שהדנ"א של האלבאך לא נמצא על הבגדים או הנעליים של אייברי, וטביעות האצבע שלה לא נמצאו באחוזתו.
בנוסף, המשטרה הסתירה ראיות מפתח שיכולות היו לערער את התביעה, כולל עדויות של עדים שראו את האלבאך בחיים לאחר מועד הרצח הנטען.
המקרה של אייברי מדגיש את הסכנות הטמונות בראיות שקריות ועדויות של עדים מפוקפקים.
זה משמש גם כמקרה מבחן עבור רפורמה במערכת המשפט הפלילית, כולל הצורך בשקיפות גדולה יותר, הגנה חזקה יותר על זכויות הנאשמים ומתן עדיפות לחקירות יסודיות והוגנות.
ב-2016, שופט פדרלי הפך את הרשעתו של אייברי וקבע שזכויותיו מכוח התיקון החמישי וה-14 הופרו.
המקרה יובא בפני בית המשפט לערעורים בארה"ב בשנים הקרובות.
התוצאה תיקבע לא רק את גורלו של אייברי, אלא גם תשפיע באופן משמעותי על העתיד של צדק פלילי בארצות הברית.