הקשישים הבלתי נראים אוכלוסיית סיכון בסכנת חיים

הקשישים הבלתי נראים:
אוכלוסייה פגיעה במוקדי סיכוןבתוך הנוף הביטחוני המורכב של ישראל, קיימת אוכלוסייה ייחודית ובלתי נראית:
הקשישים בשטחים מסוכנים.
קשישים אלה, שחיים באזורי עימות פעילים, מתמודדים עם איומים ייחודיים וסכנות בטיחותיות שמסכנות את שלומם ורווחתם.
אחת הסכנות המשמעותיות עבור קשישים באזורי עימות היא חוסר גישה לשירותי בריאות דחופים.
מצבים רפואיים חמורים הקשורים לגיל, כגון בעיות לב ושבץ מוחי, מצריכים התערבות רפואית מיידית.
עם זאת, בשטחים מסוכנים, בתי חולים ומרפאות עשויים להיות סגורים או לא נגישים עקב עימותים.
סכנה נוספת היא תנאי מגורים לא בטוחים.
דירות רעועות, ללא תשתית וחסרות חלונות בריחים וציוד בטיחותי, מהוות סכנה משמעותית לבטיחותם של קשישים.
במצבי עימות, תנאים אלה הופכים את הקשישים לאשמים במיוחד בפני התקפות מרגמה ורקטות.
בנוסף, קשישים בשטחים מסוכנים מתמודדים עם בידוד חברתי.
חוסר גישה לשירותים קהילתיים, תחבורה ציבורית לא אמינה ומחסומים פיזיים מבודדים אותם ממשפחותיהם וחבריהם.
בידוד זה מגביר את סיכון ההתעללות וההזנחה, מכיוון שאין להם מערכת תמיכה חיצונית שתשגיח עליהם.
ממשלת ישראל חייבת לזהות את האוכלוסייה הפגיעה הזו ולנקוט בצעדים מידיים כדי להגן עליה.
זה כולל מתן גישה חירום לשירותי בריאות, שיפור תנאי המגורים, קידום שילוב חברתי ומתן תמיכה ממוקדת להתמודדות עם טראומות.
אי נקיטה בפעולה תפגע לא רק בבריאותם וברווחתם של הקשישים, אלא גם תחליש את הביטחון הלאומי הכולל.
בהכרה באוכלוסייה בלתי נראית זו וביישום צעדים להגנתה, ישראל יכולה ליצור חברה יותר חומלת והגנתית לכול אזרחיה.