הקשר הנסתר בין עליית המחירים לאובדן המשרות גלה את האמת מאחורי לולאת פיליפס

הקשר בין אינפלציה לאבטלה:
לולאת פיליפסאינפלציה ואבטלה הם שני משתנים כלכליים מרכזיים הנמצאים לעיתים קרובות במתאם הדוק זה עם זה.
הקשר ביניהם ידוע כלולאת פיליפס, הקרויה על שם הכלכלן אלויין פיליפס.
פיליפס טען כי קיים קשר הפוך בין שיעור האינפלציה לבין שיעור האבטלה.
כאשר הכלכלה צומחת ומתרחבת, חברות זקוקות ליותר עובדים, מה שמוביל ללחץ שכר עולה ולתנאים משופרים לעובדים.
לחץ זה מוביל לאינפלציה גבוהה יותר, מכיוון שחברות מעבירות את עליות השכר לצרכן בתור מחירים גבוהים יותר.
עם זאת, כאשר הכלכלה נמצאת במיתון או בירידה, חברות מקצצות בכוח העבודה שלהן, מה שמוביל לאבטלה גבוהה יותר.
כשיש יותר עובדים המתחרים על פחות משרות, יש פחות כוח מיקוח לעובדים, מה שמוביל לירידה בלחץ השכר ובאינפלציה.
לולאת פיליפס שימשה בעבר ככלי מדיניות חשוב עבור בנקים מרכזיים וחוקרי מדיניות.
הם השתמשו בלולאה כדי לנהל את האינפלציה והאבטלה.
לדוגמה, אם אינפלציה נמוכה וקיימת אבטלה גבוהה, הבנק המרכזי עשוי להוריד את הריבית, מה שימריץ את ההשקעות והצריכה ויעזור ליצור מקומות עבודה ולצמצם את האבטלה.
עם זאת, בשנים האחרונות, לולאת פיליפס הפכה להיות פחות אמינה.
הגלובליזציה, הטכנולוגיה וגורמים אחרים טשטשו את הקשר המסורתי בין אינפלציה לאבטלה.
כלכלות מסוימות הצליחו להשיג שיעורי אינפלציה נמוכים לצד אבטלה נמוכה, בעוד שאחרות נאבקות באבטלה גבוהה גם כאשר האינפלציה נמצאת בשפל.
חוסר האמינות של לולאת פיליפס הוביל למסקנה מחדש בדבר המדיניות הכלכלית.
בנקים מרכזיים וחוקרי מדיניות מתמקדים כעת פחות בשימוש בשיעורי ריבית כדי לנהל אינפלציה ואבטלה, ויותר בבחינת מגוון רחב יותר של גורמים כלכליים וכלי המדיניות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *