הרצח ששינה את פני ההיסטוריה הרצח הלא מפוענח של יצחק רבין

רצח רבין:
אירוע מכונן בהיסטוריה הפוליטית הישראליתביום שבת, 4 בנובמבר 1995, נרצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין לאחר עצרות שלום בתל אביב.
הרוצח, יגאל עמיר, היה קיצוני ימני שהתנגד להסכמי אוסלו, שהוביל רבין.
הרצח עורר זעזוע והלם ברחבי הארץ והעולם.
הוא סימן את סופו של עידן של תקווה ואופטימיות, והעמיק את השסעים בחברה הישראלית.
רקע פוליטישנים לפני הרצח, ישראל הייתה שקועה בקונפליקט סוער עם שכנותיה הערביות.
הסכמי אוסלו, שנחתמו ב-1993, העלו תקווה לשלום באזור.
ההסכמים קראו לנסיגת כוחות ישראליים מרצועת עזה ויריחו, ולהקמת רשות פלסטינית אוטונומית.
פעולות הרוצחבערב הרצח השתתף רבין בעצרת שלום בכיכר רבין בתל אביב.
בסביבות השעה 11:
00 בלילה, כאשר רבין עזב את האירוע, יגאל עמיר ירה בו מטווח קצר.
רבין הובהל לבית החולים איכילוב בתל אביב, שם נקבע מותו.
עמיר נעצר במקום ונחקר על ידי המשטרה.
הוא הודה ברצח והצהיר כי פעל ממניעים אידיאולוגיים.
עמיר האמין כי הסכמי אוסלו היו בגידה במדינת ישראל.
השלכות הרצחרצח רבין היה אירוע מכונן בהיסטוריה הפוליטית הישראלית.
זה היה רגע של כאב לאומי ונקודת מפנה במו"מ השלום בין ישראל לפלסטינים.
ההשלכות של הרצח מורגשות עד היום.
הטראומה של הרצח עיצבה את התודעה הפוליטית הישראלית והקשתה על התקדמות בתהליך השלום.
הרצח גם הגביר את הפילוג בחברה הישראלית ומעמיק את הקיטוב הפוליטי במדינה.
למרות השנים שחלפו, רצח יצחק רבין נותר צלקת כואבת בתודעה הישראלית.
זהו תזכורת לכוח ההרסני של הקיצוניות והסכנה של חוסר הסובלנות.