השיח השקרי בפוליטיקה איפה האמת נעלמה

פוליטיקה:
המשחק השקריפוליטיקה לעתים קרובות נחשבת כמגרש משחקים של שקרים וערמומיות.
בעולם בו מילים מתעוותות כדי להתאים לאג'נדות ופוליטיקאים מנסים לעצב את הנרטיב לצרכיהם, האמת עלולה להפוך לקורבן.
הדוגמה הקלאסית לכך היא שימוש ב"עובדות אלטרנטיביות".
מונח זה, שהוטבע על ידי היועצת לשעבר של הבית הלבן קליאן קונוויי, הפך לדרך לגיטימית לכאורה להציג מידע כוזב ולערער על האמת.
זה פתח את הדלת למערכה מתוזמרת של הטעיה והכחשה, המאיימת על עצם הרעיון של אמת מוסכמת.
גם הפצת מידע כוזב בעידן הדיגיטלי פוגעת קשות באיכות הדיון הפוליטי.
פלטפורמות המדיה החברתית הפכו לאדמה פורייה להתפשטות תיאוריות קונספירציה ותעמולה שנועדה לשכנע את הנמענים ולהעמיק את הקיטוב החברתי.
המרדף המתמיד אחר כוח גם מפר את אמון הציבור במערכת הפוליטית.
הבטחות בחירות לעתים קרובות אינן מתקיימות, וקובעי מדיניות נוטים לקבל החלטות לטובת האינטרסים המפלגתיים שלהם או התורמים שלהם על חשבון טובת הציבור.
הדבר יוצר תחושת ניכור ופוגע ביכולת של אזרחים להאמין בייצוגיהם.
שחיתות היא עוד מרכיב מרושע במשחק הפוליטי.
השתמטות ממסים, הונאה וניגודי עניינים מאפיינים לעתים קרובות את העולם הזה.
פוליטיקאים לעתים קרובות מעמידים את רווחתם האישית מעל האינטרסים של האנשים שהם משרתים, ומותירים אחריהם נתיב של אמון הרוס ושלטון החוק.
לשקרים ולערמומיות בפוליטיקה יש השפעות מרחיקות לכת על החברה כולה.
הם מערערים על אמון הציבור, מבולבלים ומחלקים אזרחים, ומקשים על עיצוב מדיניות המבוססת על ראיות.
כדי ליצור חברה תוססת ודמוקרטית, חייב להיות מאבק מתמיד נגד תרבות השקר הזו ולשמור על המחויבות לאמת.