התיאוריה שהצילה את העולם מהשפל הגדול ג'ון מיינרד קיינס והכח של הביקוש

ג'ון מיינרד קיינס:
תיאוריית הביקוש הכוללג'ון מיינרד קיינס, כלכלן בריטי משפיע מהמאה ה-20, פיתח תיאוריה כלכלית מהפכנית המכונה "תיאוריית הביקוש הכולל".
הוא טען כי הכלכלה נקבעת בעיקר על ידי רמת הביקוש לסחורות ולשירותים.
לפי תיאוריה זו, כאשר הביקוש גבוה, עסקים משקיעים ומייצרים יותר כדי לענות על הצרכים.
זה יוצר תעסוקה, מעלה את ההכנסות ומוביל לצמיחה כלכלית.
לעומת זאת, כאשר הביקוש נמוך, עסקים מקצצים בייצור ובכוח אדם, מה שמוביל לחוסר תעסוקה, ירידה בהכנסות ולקיפאון כלכלי.
התיאוריה של קיינס הייתה חיונית לעיצוב מדיניות הכלכלית בתקופת השפל הגדול.
היא הציעה לממשלות להתערב בכלכלה על ידי הגדלת ההוצאה הציבורית או הפחתת המסים כדי לעורר ביקוש.
גישה זו, המכונה "קיינסיאניזם", סייעה לחלץ את הכלכלות מהשפל וביססה תקופה של צמיחה כלכלית ממושכת.
עם זאת, עם הזמן, התמודדה תיאוריית הביקוש הכולל עם ביקורת.
כלכלנים מסוימים טענו שהיא מתעלמת מגורמים אחרים המשפיעים על הכלכלה, כגון אספקה, ציפיות וחדשנות.
ביקורת נוספת טוענת שההתערבות הממשלתית עלולה להוביל לחוב ממשלתי מוגזם ולבעיות אינפלציה.
למרות הביקורת, תיאוריית הביקוש הכולל של קיינס נותרה בעלת חשיבות גדולה בתורת הכלכלה המודרנית.
היא מספקת מסגרת להבנת כיצד ביקוש משפיע על תוצרת, תעסוקה וצמיחה כלכלית.
אף על פי שמדיניות קיינסיאנית אינה תמיד התרופה לכל המחלות הכלכליות, היא נשארת כלי חשוב עבור מקבלי ההחלטות המוניטריים והפיסקליים המבקשים לנהל את הכלכלות שלהם.