יד נעלמה כיצד אנוכיות מניעה צמיחה כלכלית

אדם סמית' ואיש הכלכלה הבלתי נראהאדם סמית', הוגה הכלכלה הפוליטית, העמיד את התפיסה של "יד נעלמה" בלב ליבה של הכלכלה המודרנית.
לפי סמית', מניעיהם האנוכיים של יחידים, כמו אגואיזם וחמדנות, מובילים לתוצאות חיוביות לחברה כולה, בתנאי ששוקי הסחורות והשירותים יהיו חופשיים מפיקוח ממשלתי.
זוהי ה"יד הנעלמה".
התיאוריה הזאת, שהופיעה בספרו המכונן של סמית' משנת 1776, "עושר העמים", אומרת שלא נדרש תיאום מרכזי או התערבות ממשלתית כדי להקצות משאבים ביעילות.
אם אנשים חופשיים לפעול לטובתם העצמית, הם ייצרו ויצרכו באופן שיביא לתוצאה הטובה ביותר עבור הכלכלה.
השוק החופשי, לפיכך, הוא מערכת וסת-עצמית בה יחידים, על ידי שיפוט הטעמים, ההעדפות והרווחיות העצמית שלהם, יוצרים מנגנון תיאום המוביל לצמיחה כלכלית ושגשוג.
החידוש, ההשקעות והמסחר הם כולם תוצאות של המניעים האנוכיים הללו.
אף על פי שיש מגבלות לתפיסה זו, היא השפיעה רבות על המדיניות הכלכלית.
ממשלות רבות אימצו עקרונות של שוק חופשי, כולל הפרטה, הסרת חסמים לסחר והפחתת רגולציה.
ההשפעה של ה"יד הנעלמה" נמשכת גם כיום, ומעצבת את השיח הכלכלי.
היא ממשיכה להדגיש את היתרונות של שוקי סחורות ושירותים חופשיים, אך גם מזהירה בפני הסכנות של כשל בשוק והצורך בהתערבות ממשלתית מוגבלת במצבים מסוימים.
הבנת תיאוריה זו חיונית להבנת הכלכלה והאופן שבו היא מעצבת את החברה שלנו.