יחסים סוערים יחסי ישראל-טורקיה בצל שינויים אזוריים

יחסי ישראל-טורקיה במציאות משתנההיחסים בין ישראל וטורקיה, שהיו פעם חמים ויציבים, נמצאים כיום בצומת דרכים.
האביב הערבי, מלחמת האזרחים בסוריה ועליית הממשלה האיסלאמיסטית בטורקיה השפיעו רבות על הדינמיקה בין שתי המדינות.
אחד ממקורות המתח העיקריים הוא עמדת טורקיה כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
לאחר המתקפה הישראלית הקטלנית על חבל עזה בשנת 2014, גינתה טורקיה בחריפות את פעולותיה של ישראל, וכינתה אותן "פשעי מלחמה".
מאז, הנשיא הטורקי, רג'פ טאיפ ארדואן, הפך למבקר קולני של ישראל, וקרא לעתים קרובות לסיום הכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטיניים.
גורם נוסף למתיחות הוא תמיכתה של טורקיה בקבוצות אסלאמיסטיות פלסטיניות.
ישראל האשימה את טורקיה באספקת סיוע ואמצעים לחמאס, ארגון טרור פלסטיני המנהל את רצועת עזה.
טורקיה הכחישה את ההאשמות הללו, אולם היא נותרה תומכת גלויה של חמאס.
באמצע 2016 החלה טורקיה להפנות את גבה למערב ולפנות לכיוון רוסיה.
צעד זה החליש עוד יותר את יחסיה של טורקיה עם ישראל, ויצר משולש מורכב של בריתות ומתחים במזרח התיכון.
למרות המתיחות, נותרו לישראל ולטורקיה אינטרסים משותפים מסוימים.
שתי המדינות מבקשות להילחם בטרור ולהבטיח יציבות באזור.
בנוסף, יש להן קשרים כלכליים חזקים.
ב-2021 הסתכם היקף הסחר הבילטראלי בין ישראל לטורקיה בכ-11 מיליארד דולר.
עתיד היחסים בין ישראל וטורקיה אינו ברור.
בעוד ששתי המדינות חולקות אינטרסים משותפים, הבדלים פוליטיים וחילוקי דעות על הסכסוך הישראלי-פלסטיני סיבכו את הקשר ביניהן.
יש לצפות כי מתיחות זו תימשך בעתיד הנראה לעין.