כלכלת המחסור איך הגבנונים שלנו והאילוצים שלנו מעצבים את חיינו

כלכלת המחסור והחיים על פי גארי בקרב-1992 זכה פרופסור גארי בקר בפרס נובל בכלכלה עבור תרומתו לפיתוח תיאוריית ההון האנושי.
בקר היה חלוץ בהבנת ההשקעות האנושיות כהוצאות כלכליות, והדגיש את החשיבות של השכלה, הכשרה וטיפול רפואי כגורמים המקדמים צמיחה כלכלית.
במחקריו על כלכלת המחסור, טען בקר כי העולם מתמודד תמיד עם משאבים מוגבלים וצרכים בלתי מוגבלים.
היד הנראית של השוק אינה יכולה ליצור די משאבים כדי לספק את כל הצרכים, ולכן כל פרט וחברה חייבים לבחור כיצד יקצו את המשאבים המוגבלים שלהם.
על פי בקר, בחירות אלו נובעות מההעדפות האישיות שלנו – או הגבנון שחיטה – והאילוצים הכספיים שלנו.
הגבנון הוא מערכת האמונות, הערכים והרצונות המניעים את ההחלטות שלנו.
במקרה של אנשים עניים, הגבנון שלהם עשוי לכלול את הרצון ליותר מזון, מים ודיור.
אולם, האילוצים הכספיים מגבילים את יכולתם לממש את העדפותיהם.
הכנסה נמוכה פירושה שיש להם משאבים מוגבלים זמינים, מה שמכריח אותם לעשות בחירות קשות.
למשל, הם עשויים לבחור בין רכישת גישה למים נקיים או לחיסכון לטיפול רפואי.
התיאוריה של בקר מדגישה את ההשפעה העמוקה של המחסור על חיי אדם.
היא מראה כיצד ההחלטות היומיומיות שלנו מעוצבות על ידי הגבנון שלנו והאילוצים הכספיים שלנו.
לתיאוריה זו יש גם השלכות חשובות עבור מדיניות ציבורית, ומדגישה את הצורך במדיניות המסייעות לאנשים להתגבר על מגבלותיהם הכספיות ולהשקיע בהון אנושי שלהם.
בין אם מדובר בתמורות חסרות תקדים בחברות עשירות או באתגרים היומיומיים של עוני, כלכלת המחסור ממשיכה ללוות את חיינו.
גארי בקר העלה את המודעות שלנו לכלכלת המחסור והדגיש את הצורך לפעול לקראת עולם שבו כל אדם יוכל להגיע ליכולתו המלאה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *