כלכלת מצרים בתקופת שלטונו של נאצרגמאל עבד אל נאצר עלה לשלטון במצרים בשנת 1952 לאחר הפיכה צבאית. במהלך שלטונו, הוא יישם מגוון מדיניות כלכליות שזכו לשבחים על צדק חברתי אך נמתחה עליהן ביקורת בשל פגיעה בצמיחה הכלכלית.אחת המדיניות הבולטות של נאצר הייתה הלאמת תעשיות מפתח, כולל הבנקים, תעשיות הטקסטיל, הנפט והתרופות. צעד זה נועד לקדם בעלות מצרית על הכלכלה ולהפחית את ההשפעה הזרה. עם זאת, הלאמה הובילה לביורוקרטיה ובזבוז, שפגעו ביעילות ובתחרותיות העסקים.נאצר יישם גם מדיניות סוציאליסטית שנועדה לחלק את העושר באופן שווה יותר. הוא העלה את שכר המינימום, הציג מערכת של רשתות ביטחון סוציאלי והשקיע בחינוך ובבריאות. בעוד שצעדים אלו שימשו רבים משכבות העוני במצרים, הם גם העיקו על המשאבים הממשלתיים והכבידו על העסקים.בנוסף, נאצר ניהל מלחמה יקרה נגד ישראל. ההוצאות הצבאיות הגבוהות סחטו את הכלכלה וגרמו למחסור במשאבים. המלחמות גם פגעו בתיירות ובמסחר, שתי ענפי מפתח ביהכלכה המצרית.כתוצאה ממדיניותו הכלכלית של נאצר, כלכלת מצרים חוותה צמיחה כלכלית מוגבלת וכרונית של מחסור. התוצר המקומי הגולמי לנפש לא עלה משמעותית במהלך שלטונו. בנוסף, המדיניות הסוציאליסטית שלו הגבילה את החדשנות והיזמות, מה שפגע בצמיחתה הכלכלית לטווח ארוך של מצרים.לאחר מותו של נאצר בשנת 1970, מצרים אימצה מדיניות כלכלית שוק חופשי יותר, שהובילה לצמיחה כלכלית משמעותית בשנות ה-70 וה-80. עם זאת, ירושת המדיניות הכלכלית של נאצר, כמו הלאמה והתערבות ממשלתית, ממשיכה לעצב את כלכלת מצרים עד היום.
