למה לפעמים אנו מקבלים החלטות כלכליות מטורפות

כלכלת ההתנהגות:
מדוע אנו מקבלים החלטות כלכליות לא רציונליות לפעמיםכלכלה התנהגותית הוא תחום מחקר בולט בתוך הכלכלה, החוקר כיצד פסיכולוגיה קוגניטיבית וחברתית משפיעות על קבלת החלטות כלכליות.
מחקר זה מערער את הנחת היסוד הקלאסית של כלכלה נאו-קלאסית, לפיה אנשים הם מקסימים רציונליים המבצעים בחירות מבוססות לוגיקה.
אחד הממצאים המרכזיים של כלכלה התנהגותית הוא שרגשות משחקים תפקיד משמעותי בהחלטות הכלכליות שלנו.
לדוגמה, מחקר משנת 2002 על ידי פרופ' דניאל כהנמן ועמוס טברסקי הראה כי אנשים נוטים להוציא יותר כסף כאשר הם חווים רגשות חיוביים, כגון שמחה או התרגשות.
להיפך, כאשר אנשים חווים רגשות שליליים, כגון עצב או כעס, הם נוטים להוציא פחות.
גורם פסיכולוגי נוסף המשפיע על ההחלטות הכלכליות הוא הטיה קוגניטיבית.
הטיות קוגניטיביות הן דפוסי חשיבה מעוותים הגורמים לאנשים לקבל החלטות לקויות.
דוגמה נפוצה היא הטיה לאישור, בה אנשים נוטים לחפש מידע התומך באמונותיהם הקיימות תוך התעלמות מראיות סותרות.
הבנת הכלכלה ההתנהגותית חשובה למקבלי החלטות בתחומים רבים, כולל עיצוב מדיניות, שיווק וניהול פיננסי.
על ידי התחשבות בגורמים הפסיכולוגיים המשפיעים על התנהגות כלכלית, ניתן לפתח התערבויות ותוכניות יעילות יותר.
לדוגמה, ממצאי כלכלה התנהגותית הובילו לעיצוב תכניות חסכון פרישה אוטומטיות.
תכניות אלה, הידועות גם בשם "דחיפה רכה", מוציאות באופן אוטומטי כספים מחשבון העובד לתוכנית פרישה.
הוכח כי לתכניות כאלה יש שיעורי השתתפות והצטברות גבוהים יותר בהשוואה לתוכניות מסורתיות בגלל ההטיה של "הימנעות מהפסד".
אנשים נוטים יותר להימנע מהפסד מאשר להשיג רווח שווה ערך, ולכן הם נוטים יותר לשמור כסף אם הוא נחסך אוטומטית.
הבנת כלכלת ההתנהגות לא רק מסייעת לנו ליצור מדיניות כלכלית יעילה יותר, אלא גם מסייעת לנו לקבל החלטות כלכליות אישיות טובות יותר.
על ידי להיות מודעים להטיות הקוגניטיביות שלנו ורגשותינו, נוכל לעשות בחירות פיננסיות מבוססות יותר שייטיבו בטווח הארוך.