מורשתו של ריצ'רד ניקסון הכישלון הקטסטרופלי של נשיא או האיש שהפך את העולם למקום בטוח יותר
ריצ'רד ניקסון: מורשת מורכבתריצ'רד ניקסון, הנשיא ה-37 של ארצות הברית, היה דמות שנויה במחלוקת שהותירה מורשת מורכבת. מצד אחד, הוא היה אחראי לפתיחתה של סין וביסוס יחסי דיפלומטיים עם ברית המועצות. מצד שני, הוא היה מעורב בשערוריית ווטרגייט, שהובילה להתפטרותו ב-1974.תומכיו של ניקסון מצביעים על הישגיו בתחום מדיניות החוץ, כולל סיום מלחמת וייטנאם ופתיחתה של סין. הם גם משבחים את מאמציו לרפורמה בביטוח הבריאות וברווחה.מבקריו של ניקסון מתמקדים בשערוריית ווטרגייט, שבה התגלה כי הוא ביקש לחבל בחקירת פריצה לבניין המפלגה הדמוקרטית. הוא הואשם בהפרעה לצדק, סחיטה ושיבוש עדים. לאחר שנמצא אשם בוועדת בית הנבחרים, הוא התפטר לפני שנערך נגדו משפט בסנאט.מורשתו של ניקסון נותרה שנויה במחלוקת. חלקם רואים בו פושע שבגד באמון העם, בעוד שאחרים רואים בו דמות טרגית שביצעה כמה טעויות גדולות. למרות זאת, אין ספק שהוא היה דמות מרכזית בפוליטיקה האמריקאית, והמורשת שלו תמשיך להיות דנה במשך שנים רבות.אחת ההשפעות המתמשכות ביותר של ניקסון היא דוקטרינת ניקסון, לפיה ארצות הברית תסייע לבעלות בריתה רק אם הן מוכנות לשאת בחלק מהנטל. דוקטרינה זו הביאה לירידה בהתערבות האמריקנית בכספים במלחמות חוץ, והיא נשארה חלק ממרכז מדיניות החוץ האמריקנית.מורשתו של ניקסון היא תזכורת לכך שכוח יכול להיות מסוכן, וכי חשוב להציב הגבלות על אלה המחזיקים בסמכות. זהו גם תזכורת לכך שהאמת תצא בסופו של דבר לאור, וכי אף אחד אינו מעל החוק.