המחאה האיראנית: קריאת דורהמהומות באיראן ממשיכות לנענע את המדינה מיסודה, כאשר צעירים מובילים את המחאה האדירה נגד משטר האייתוללות. במרכז המהומות עומדת מותה של מהסה אמיני, צעירה כורדית בת 22 שנעצרה על ידי משטרת הצניעותים ומתה לאחר מכן במשמורת.מותה של אמיני עורר זעם רב בקרב האוכלוסייה, במיוחד בקרב הצעירים שהעייפו מהאיסור הדתי הקפדני והדיכוי הפוליטי באיראן. המחאה, שהחלה כהפגנות של נשים נגד חובת החיג'אב, הפכה במהירות למרד עממי רחב היקף התובע שינוי יסודי במערכת.המפגינים הצעירים, שנולדו וגדלו בעידן האינטרנט והמדיה החברתית, משתמשים בטכנולוגיה כדי לארגן הפגנות, לשתף מידע ולהתגבר על צנזורת הממשלה. הם רוצים חברה יותר חופשית, דמוקרטית ומשגשגת.הממשלה האיראנית הגיבה למחאות בדיכוי אכזרי. כוחות הביטחון השתמשו בתחמושת חיה, גז מדמיע ומעצרים המוניים כדי לפזר מפגינים. על פי דיווחים, יותר מ-300 בני אדם נהרגו ונאלפי אחרים נעצרו.הקהילה הבינלאומית גינתה את האלימות של הממשלה וקראה לרפורמות פוליטיות. ארצות הברית והאיחוד האירופי הטילו סנקציות על בכירים איראניים המעורבים בדיכוי.המחאה באיראן היא רגע מכריע במאבק ארוך שנים לזכויות אדם וצדק. ההנהגה הצעירה של המחאה מספקת השראה לא רק לאיראני אלא גם לצעירים ברחבי העולם המקווים לשינוי חברתי.ההתפתחויות באיראן מהוות תזכורת חזקה לכך שהשאיפה לחופש ולכבוד אנושי היא אוניברסלית. המחאה היא קריאת דור, ותוצאותיה יהיו בעלות השפעה עמוקה על עתיד איראן והאזור כולו.
