מטבח עם משמעות: סיפורה של שפית פליטהשרה, שפית צעירה ומלאת תשוקה, נאלצה לעזוב את ביתה בסוריה בעקבות המלחמה העקובה מדם. היא הגיעה לארה"ב כילדה פליטה, ובידה זיכרונות יקרים של ארוחות משפחתיות שבהן המטבח היה לב ליבה של הבית.בארץ החדשה שלה, שרה מצאה נחמה באוכל. היא בישלה מנות אהובות מהבית, ומשתפה את סיפוריה האישיים והתרבותיים דרך יצירותיה הקולינריות. המסע שלה הפך לסמל של עמידות, התמדה וחשיבותה של האוכל בחיבור בין אנשים.המטבח של שרה הוא יותר מסתם מקום להכנת ארוחות. הוא משמש כאמצעי לביטוי עצמי, ריפוי ויצירת קהילה. דרך עבודתה, היא מקדמת מודעות לפליטוּת ולצרכים של אוכלוסיות שנעקרו.אחת המנות החתימה של שרה היא "מחשי", עלי גפן ממולאים באורז, בשר ועשבי תיבול. המנה הזו מעוררת אצלה זיכרונות חמים של משפחתה סביב השולחן, וסיפורים על חגים ואירועים מיוחדים."כל צלחת שאני יוצרת היא סיפור שהמתין להיות מסופר," אומרת שרה. "האוכל שלי מחבר בין אנשים, גם אם הם מדברים שפות שונות או מגיעים מרקעים שונים."במסעדתה, שרה מארחת אירועים קולינריים שבהם פליטים משתפים את סיפוריהם וארוחותיהם המסורתיות. היא מאמינה שהאוכל הוא גשר בין תרבויות, והוא יכול לספק תובנות ולחושף עוולות.סיפורה של שרה הוא עדות לכוחו של האוכל להביא לריפוי, קהילתיות ושינוי חברתי. באמצעות מטבחה, היא יוצרת לא רק ארוחות טעימות, אלא גם מרחב שבו אנשים יכולים להתחבר, ללמוד ולהחזיק תקווה.
מטבח עם משמעות מסעה של שפית פליטה מארוחות משפחתיות עד ליצירת קהילה
מטבח עם משמעות: סיפורה של שפית פליטהשרה, שפית צעירה ומלאת תשוקה, נאלצה לעזוב את ביתה בסוריה בעקבות המלחמה העקובה מדם. היא הגיעה לארה"ב כילדה פליטה, ובידה זיכרונות יקרים של ארוחות משפחתיות שבהן המטבח היה לב ליבה של הבית.בארץ החדשה שלה, שרה מצאה נחמה באוכל. היא בישלה מנות אהובות מהבית, ומשתפה את סיפוריה האישיים והתרבותיים דרך יצירותיה הקולינריות. המסע שלה הפך לסמל של עמידות, התמדה וחשיבותה של האוכל בחיבור בין אנשים.המטבח של שרה הוא יותר מסתם מקום להכנת ארוחות. הוא משמש כאמצעי לביטוי עצמי, ריפוי ויצירת קהילה. דרך עבודתה, היא מקדמת מודעות לפליטוּת ולצרכים של אוכלוסיות שנעקרו.אחת המנות החתימה של שרה היא "מחשי", עלי גפן ממולאים באורז, בשר ועשבי תיבול. המנה הזו מעוררת אצלה זיכרונות חמים של משפחתה סביב השולחן, וסיפורים על חגים ואירועים מיוחדים."כל צלחת שאני יוצרת היא סיפור שהמתין להיות מסופר," אומרת שרה. "האוכל שלי מחבר בין אנשים, גם אם הם מדברים שפות שונות או מגיעים מרקעים שונים."במסעדתה, שרה מארחת אירועים קולינריים שבהם פליטים משתפים את סיפוריהם וארוחותיהם המסורתיות. היא מאמינה שהאוכל הוא גשר בין תרבויות, והוא יכול לספק תובנות ולחושף עוולות.סיפורה של שרה הוא עדות לכוחו של האוכל להביא לריפוי, קהילתיות ושינוי חברתי. באמצעות מטבחה, היא יוצרת לא רק ארוחות טעימות, אלא גם מרחב שבו אנשים יכולים להתחבר, ללמוד ולהחזיק תקווה.
