מילטון פרידמן הנביא השנוי במחלוקת ששינה את פני הכלכלה

אישיות מפתח בכלכלה:
מילטון פרידמןמילטון פרידמן, כלכלן בעל שם עולמי והזוכה בפרס נובל לכלכלה ב-1976, היה דמות מרכזית בכלכלה המודרנית.
תיאוריותיו והרעיונות שלו השפיעו עמוקות על מדיניות כלכלית ברחבי העולם.
פרידמן דגל במונוריזם, הגישה לפיה גידול היצע הכסף הוא הגורם העיקרי לאינפלציה.
הוא טען שיש לנהל את היצע הכסף בזהירות על מנת למנוע אינפלציה ולחתור ליציבות מחירים.
פרידמן היה תומך נלהב בשוקים חופשיים.
הוא האמין שהתערבות ממשלתית בכלכלה מובילה בדרך כלל לתוצאות לא רצויות, כגון יעילות מופחתת וחוסר שוויון גדל.
הוא קידם את הרעיון של "ממשלת קטנה" וטען כי הממשלה צריכה למלא תפקיד מוגבל בכלכלה.
התמיכה של פרידמן במדיניות מוניטרית סדוקה ובשווקים חופשיים הפכה אותו לדמות שנויה במחלוקת.
מבקריו טענו כי תיאוריותיו אינן ריאליסטיות וכי הן יובילו למיתון ועליית האבטלה.
עם זאת, תרומותיו לכלכלה נותרו משמעותיות והן ממשיכות לעורר מחלוקות ודיון עד היום.
חשיבותו של בנקאות מרכזילבנקאות מרכזית יש תפקיד מרכזי בשמירה על יציבות כלכלית.
בנקים מרכזיים אחראים לניהול היצע הכסף, לקביעת ריבית וקידום מדיניות מוניטרית.
ניהול היצע הכסף חיוני לשליטה על אינפלציה.
אם יש יותר מדי כסף במחזור, זה יכול להוביל לעליית מחירים.
בנקים מרכזיים משתמשים במגוון כלים כדי לנהל את היצע הכסף, כגון שינוי שיעורי הריבית וקנייה ומכירה של אג"ח ממשלתיות.
שיעורי הריבית הם כלי רב עוצמה שניתן להשתמש בהם כדי להשפיע על הפעילות הכלכלית.
שיעורי ריבית גבוהים יותר מעודדים חיסכון ומפחיתים את ההוצאה, בעוד ששיעורי ריבית נמוכים יותר מעודדים השקעות והוצאות.
בנקאות מרכזית מספקת גם פיקוח על המערכת הבנקאית.
זה חיוני לשמירה על היציבות הפיננסית ומניעת משברים בנקאיים.
בנקים מרכזיים פועלים יחד עם גופים רגולטוריים אחרים כדי להבטיח שמוסדות פיננסיים מנוהלים בצורה אחראית ומעניקים אשראי באופן הוגן.