מינוי התובע הכללי סיפור של תקווה שנכזבה

התובע הכללי החדש:
סיפור של שינוי ויריבותהמינוי של ג'ון סמית' לתובע הכללי סימן עידן חדש עבור מחלקת המשפטים.
סמית', לשעבר פרקליט אזרחי בולט, הביא איתו רוח חדשה של צדק ורפורמה.
מראשית דרכו, סמית' הבהיר כי לא יחשוש לרדוף אחר עבריינים רמי דרג.
תחת הנהגתו, המחלקה יזמה חקירה רחבה על שחיתות בעירייה, והובילה למעצרם של מספר פקידים בכירים.
עם זאת, המרדף חסר הפשרות של סמית' אחר הצדק הכעיס את כמה גורמים בעלי השפעה.
ראשי העירייה לשעבר, שמצאו עצמם בעין הסערה, יצאו נגד סמית' והאשימו אותו במניעים פוליטיים.
בעקבות מתקפות אלו, סמית' היה נתון לביקורת גוברת מצד דעת הקהל.
תומכים ואנשי אופוזיציה כאחד החלו לערער על היושרה שלו.
נוצר קרע עמוק במחלקת המשפטים, כאשר כמה פרקליטים הביעו דאגה לגבי הטקטיקות של סמית'.
למרבה האירוניה, בתוך כל הכאוס הזה, החקירה המתמשכת על שחיתות בעירייה התחילה לחשוף ראיות שקישרו את סמית' עצמו לפעילות פלילית.
עדים טענו שהוא קיבל שוחד מבית העירייה לשעבר בתמורה לכיסוי הפרת חוקים.
ההאשמות חוללו סערה ציבורית.
סמית', שנחשב בעבר לגיבור, הפך במהירות לנבל.
הוא הועמד לדין ונמצא אשם בקבלת שוחד.
משפטו של סמית' היווה תזכורת עגומה לכך שגם אלה שאמונים לאכוף את החוק אינם פטורים מלחמודת הדין.
הוא שילם מחיר כבד על מעשיו, אך השפעתו על מחלקת המשפטים עדיין מורגשת.
המינוי של סמית' לתובע הכללי היה בתחילה מקור לתקווה ושינוי.
עם זאת, התנהגותו הכושלת והשחיתות האישית שנחשפה הוכיחו שהיא תזכורת עגומה לכך שהכוח יכול לשחית.
משפטו של סמית' היווה תזכורת מתמדת לכך שחוק וסדר צריכים לחול על כולם, ללא יוצא מן הכלל.