מלחמת חרבות בברזל. הקרב העקוב מדם של מלחמת העצמאות

מלחמת חרבות הברזל בישראלב-1948 פרצה מלחמת העצמאות, שבה נלחמה ישראל נגד צבאות ערביים סדירים.
במהלך המלחמה, ב-29 במאי, נערך קרב מפורסם בין כוחות ישראליים לפלשתינים באזור לטרון.
במבצע "בן נון ב'", כוחות ישראליים ניסו לפרוץ את חסימת הדרך בלטרון על כביש ירושלים-תל אביב.
הצבא המצרי והירדני, בסיוע מתנדבים ערבים פלשתינים, התבצרו בלטרון והפגיזו את הכוחות הישראליים.
החיילים הישראלים, חמושים בעיקר בנשק קל וחרבות ברזל, התקדמו אל מול אש כבדה.
הם נתקלו בהתנגדות עזה מצד הכוחות הערביים, שהיו עדיפים עליהם במספר ובעוצמת אש.
הקרב היה עקוב מדם.
עשרות חיילים ישראלים נהרגו ונפצעו, ובהם המג"ד אריה עמית.
אולם, כוחות פלמ"ח בפיקודו של יצחק רבין הצליחו לכבוש בסופו של דבר את הכפר אבו שושה, ששלט על הדרך ללטרון.
למרות זאת, הכוחות הישראליים נאלצו לסגת לאחר מספר ימים בשל אש עזה ותגבורות שהגיעו לכוחות הערביים.
ניסיונות חוזרים ונשנים לפרוץ את המצור על לטרון נכשלו, והדרך לירושלים נותרה חסומה.
קרב לטרון נחשב לאחת הקרבות העקובים מדם במלחמת העצמאות.
הוא הפך לסמל לנחישותם וגבורתם של החיילים הישראלים, שנלחמו בנחיתות מספרית וטכנולוגית נגד כוחות ערביים חזקים.
המלחמה הסתיימה בסופו של דבר בניצחון ישראלי, ותקופת מלחמת חרבות הברזל הגיעה לקיצה.