מרד בר כוכבא התקוממות יהודית נועזת נגד עוצמתה של רומא האימפריאלית

פרשת בר כוכבא:
מרד יהודי נגד האימפריה הרומיתפרשת בר כוכבא הייתה מרד יהודי משמעותי נגד האימפריה הרומית בין השנים 132-135 לספירה.
המרד הונהג על ידי שמעון בר כוכבא, שהכריז על עצמו כמלאך גואל ומלך ישראל.
התנאים הקשים שבהם חיו היהודים באותה תקופה, כולל גזירות דתיות ורדיפות, הובילו להתמרמרות נרחבת בקרב האוכלוסייה.
בר כוכבא ניצל את הזעם הזה וקרא להתמרד נגד השלטון הרומי.
המורדים הצליחו בתחילה להשיג ניצחונות מרשימים וכבשו שטחים נרחבים ביהודה.
עם זאת, הרומאים, בהנהגת הקיסר אדריאנוס, הגיבו בעוצמה והטילו מצור על המבצרים היהודיים.
המצור על ביתר, המבצר היהודי העיקרי, נמשך שלוש שנים והסתיים בכיבוש רומי.
בר כוכבא נהרג בקרב, והמרד דוכא באכזריות.
הרומאים הרגו מאות אלפי יהודים והגלו רבים אחרים.
בנוסף לאבדות בנפש, המרד הביא להרס הרב בירושלים ובמקומות אחרים ביהודה.
הרומאים אסרו על היהודים לגור בירושלים ושינו את שמה של העיר איליה קפיטולינה.
פרשת בר כוכבא הייתה רגע מכונן בהיסטוריה היהודית.
למרות כישלון המרד, הוא העלה את רוח המרדנות והאמונה בפדות בקרב העם היהודי.
פרשת בר כוכבא ממשיכה להשפיע על הציונות המודרנית והמאבק של העם היהודי לחופש ולעצמאות.