משבר עצום, תגובות מזעריות הפוליטיקה של שינוי האקלים

הפוליטיקה של שינוי האקלים:
משבר גדול, תגובות קטנותשינוי האקלים הפך לאחד הנושאים הפוליטיים הדחופים ביותר בעידן המודרני.
התוצאות ההרסניות שלו, כמו עליית מפלס הים, אירועי מזג אוויר קיצוניים ואובדן מגוון ביולוגי, הופכות ליותר ויותר מוחשיות.
עם זאת, התגובה הפוליטית למשבר זה הייתה בלתי מספקת במידה רבה.
גורמים פוליטיים רבים תרמו לפער בין חומרת הבעיה לתגובות הנוכחיות.
ראשית, משטר תאגידי חזק לוחץ באופן עיקבי על ממשלות להגן על אינטרסים של תעשיות מזהמות, כמו דלקי מאובנים וחקלאות תעשייתית.
שנית, פוליטיזציה של המדע הובילה לערעור על הקונצנזוס המדעי על שינוי האקלים, ומקשה על הבוחרים לקבל החלטות מושכלות.
באופן ספציפי, מפלגות ימין רבות בארה"ב ובמדינות אחרות הציגו ספקנות לגבי שינויי אקלים, או התנגדו בפה מלא לפעולה, תוך ציטוט דאגות כלכליות או עצמאות אנרגטית.
גישה זו עומדת בסתירה גמורה למדע ולראיות ההולכות ונערמות על ההשפעות ההרסניות של שינויי האקלים.
כתוצאה מכך, הצעדים שננקטו עד כה כדי להתמודד עם שינוי האקלים היו בלתי מספקים.
הפרוטוקול של קיוטו, עליו חתמו רוב המדינות המתועשות, לא הצליח לגבש צמצום משמעותי בפליטות גזי החממה.
הסכם פריז משנת 2015, בעודו צעד חשוב קדימה, קובע יעדים וולונטריים ולא מחייבים, וההשפעה שלו תלויה באופן ניכר בהתחייבות של המדינות ליעדי הפחתת פליטות.
האירוניה היא שעיכוב הפעולה על שינויי האקלים עלול לגרום לעלויות כלכליות וסביבתיות גדולות בהרבה בעתיד.
אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו הוריקנים ושריפות יער גורמים כבר נזקים משמעותיים, וצפויים להחמיר עוד יותר בעתיד.
גם עליית מפלס הים תוביל לבעיות כרוניות לאזורים חופיים, כולל הצפות והרס תשתיות.
לסיכום, הפוליטיקה של שינויי האקלים מאופיינת בפער עצום בין חומרת הבעיה לבין התגובות הנוכחיות.
השפעות ואינטרסים כלכליים מיוחדים, יחד עם פוליטיזציה של המדע, חיבלו ביכולתנו לפעול באופן משמעותי.
הגיע הזמן שממשלות, תאגידים וציבור יכירו בדחיפות המשבר הזה ויחייבו פעולה תכליתית ומתואמת כדי למנוע את הגרוע ביותר מן ההשפעות שלו.