ניצחון שקט כיצד ישראל ניצחה ללא ירייה אחת במתיחות ביטחונית

היום שבו ניצחנו ללא ירייה אחתבתקופה ביטחונית מתוחה, כאשר הקונפליקטים מזנקים מעמודי החדשות, יש סיפור שלא מסופר, סיפור של ניצחון מושגת ללא ירייה אחת.
אירוע זה התרחש בגבול ישראל וסוריה באביב 1984.
מחבלים סורים השתלטו על מוצב ישראלי נטוש, והחזיקו בו בעקשנות.
ממשלת ישראל עמדה בפני דילמה:
האם להסתער על המוצב ולסכן חיילים, או לנסות לפתור את המשבר בדרכים דיפלומטיות?שר הביטחון דאז, משה ארנס, בחר באפשרות השנייה.
הוא שלח צוות של קצינים בכירים למו"מ עם הסורים.
הדיפלומטים שלנו ביקשו מהסורים לפנות את המוצב בשקט, תוך הבטחה שלא יהיו להם תגמולים נגד.
הסורים סירבו בהתחלה, ועמדו על דרישותיהם שלהם.
אבל הישראלים נותרו נחושים ולמרות הלחצים הציבוריים והפוליטיים לא נסוגו.
שבועות של מו"מ אינטנסיבי עברו, וכל צד נשאר בעמדתו.
עד שהקצין הבכיר הישראלי, אלוף פיקוד הצפון, אביגדור בן-גל, העלה רעיון.
הוא הציע לסורים שישראל תוציא את כוחותיה מאזור המוצב במחווה של רצון טוב, בתמורה לכך שהסורים יעזבו את המוצב בשקט.
בסופו של דבר, הסורים הסכימו.
ב-13 באפריל 1984, עזבו כוחות צה"ל את האזור, והסורים עזבו את המוצב ללא אירועים.
הניצחון הזה ללא ירייה היה עדות לכוחה של דיפלומטיה ומו"מ.
במקום להפעיל כוח צבאי, ישראל בחרה בפיתרון שקט, שהפחית את המתיחות הביטחונית ושמר על חיי אדם.
סיפור זה מהווה תזכורת לכך שבמצבים קשים, לעתים קרובות הפתרונות הטובים ביותר אינם בשדה הקרב, אלא בשולחן המשא ומתן.
כאשר הדבר אפשרי, יש לשאוף לפתור סכסוכים בדרכי שלום, למען עתיד טוב יותר עבור כל המעורבים.