ניקסון צלו הארוך על הפוליטיקה האמריקאית, עשרות שנים מאוחר יותר
ההשפעה המתמשכת של ניקסון על הפוליטיקה האמריקאיתריצ'רד ניקסון, הנשיא ה-37 של ארצות הברית, ממשיך להטיל צל ארוך על הפוליטיקה האמריקאית, שנים לאחר מותו. כהונתו רווית המחלוקת והתפטרותו הדרמטית מילאו תפקיד משמעותי בעיצוב הנוף הפוליטי של ארצות הברית עד היום.אחת מהירושות העיקריות של ניקסון היא אימוץ "פוליטיקה כלבית", שבה פוליטיקאים משתמשים ברטוריקה שלילית וחלוקות כדי לפנות לבסיסם. ניקסון היה מומחה בטקטיקה זו, והוא השתמש בה ביעילות כדי לעורר פחד וסלידה כלפי יריביו. הגישה הזו, לצערנו, הפכה לנפוצה יותר ויותר בפוליטיקה של היום.נוסף לכך, סגנון הנשיאות של ניקסון הוביל ליצירתה של מדינת מעקב אינטנסיבית יותר. תחת הנהגתו, ה-FBI וה-CIA קיבלו סמכויות נוספות לפקח על אזרחים אמריקאים. יוזמות אלו עוררו חששות משמעותיים לגבי חירויות האזרח וזכויות הפרט, והן ממשיכות להשפיע על הנוף הפוליטי של היום.ההתפטרות של ניקסון משמשת אזהרה מתמדת לנשיאים ולפוליטיקאים על הסכנות שבשימוש לרעה בכוח. שערוריית ווטרגייט חשפה כי גם לאנשים בתפקידים החזקים ביותר אין חסינות מתוצאות מעשיהם. העזיבה המבזה של ניקסון שימשה תזכורת לכך שהעם האמריקאי לא יסבול שחיתות ושקר.המורשת של ניקסון מורכבת ורב-פנים. היו לו גם הישגים משמעותיים, כגון הקמת הסוכנות להגנת הסביבה ופתיחת יחסים עם סין. עם זאת, שערוריית ווטרגייט וההתפטרות שלאחריה הטילו צל על מורשתו ועיצבו את מהלך הפוליטיקה האמריקאית במשך עשרות שנים.ההשפעה המתמשכת של ריצ'רד ניקסון על הפוליטיקה האמריקאית מדגישה את החשיבות של אחריות ממשלתית, יושרה ציבורית והמאבק הבלתי פוסק נגד שחיתות. מורשתו מהווה אזהרה מתמדת על הסכנות הטמונות בכוח בלתי מרוסן ותזכורת לעוצמה שיש לעם האמריקאי לדרוש ממשלה שפועלת לטובתו העליונה.