סיכול ותחרות יחסי המודיעין הסודיים בין ישראל לארהב במלחמה הקרה

המודיעין הישראלי בתקופת המלחמה הקרה:
שיתוף פעולה והתחרותבתקופת המלחמה הקרה, סוכנויות המודיעין הישראליות והאמריקאיות ניהלו מערכת יחסים מורכבת של שיתוף פעולה ומתח.
שיתוף הפעולה נבע מאויבים משותפים:
ברית המועצות ובעלות בריתה.
ישראל העניקה לארצות הברית גישה למידע מודיעיני יקר ערך על מזרח התיכון, בעוד ארצות הברית סיפקה לישראל תמיכה טכנולוגית, כספית ודיפלומטית.
אולם, שיתוף הפעולה לא תמיד היה ידידותי.
ארצות הברית לעתים היססה לחלוק מידע מודיעיני רגיש עם ישראל, בעוד ישראל חששה מאפשרות של דליפת סודותיה לברית המועצות או למדינות ערב.
התחרות בין סוכנויות המודיעין הישראליות והאמריקאיות התעצמה כאשר שתיהן ניסו להשיג דריסת רגל במדינות ערב.
דוגמה למתח בין הסוכנויות הייתה פרשת "ג'ונתן פולארד", אזרח אמריקאי שהורשע בריגול עבור ישראל בשנת 1986.
פולארד מסר לישראל כמות עצומה של מסמכים רגישים מסוכנות הביון הצי האמריקאי, פעולה שהזיקה קשות ליחסי המודיעין בין שתי המדינות.
למרות המתחים, שיתוף הפעולה בין סוכנויות המודיעין הישראליות והאמריקאיות נותר חיוני לביטחון של שתיהן.
שיתוף זה הניב שורה של הצלחות מבצעיות, כולל סיכול ההתקפה על ברית המועצות ב-1983 ויצירת קשרים עם מדינות ערביות מתונות.
שיתוף הפעולה ומתח זה נמשך גם לאחר המלחמה הקרה.
היום, ישראל וארצות הברית הן עדיין בעלות בריתות קרובות ששולחות מידע מודיעיני ביניהן.
עם זאת, האתגרים הביטחוניים המשתנים מצריכים הסתגלות מתמדת במערכת היחסים המודיעינית המורכבת ביניהן.