סיפור חלוציותה של לאה שנירר האישה שפרצה את הדרך לספורט נשים בישראל

לאה שנירר:
חלוצת הספורט הנשי בישראלנשים מעטות זכו לחלוץ את עולם הספורט הגברי כמו לאה שנירר.
בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת, כאשר ספורט נחשב בעיקר לעיסוק גברי, שנירר הפכה לאחת מדמויות הספורט הבולטות בארץ ישראל.
שנירר נולדה בתל אביב בשנת 1906.
היא הייתה ספורטאית מוכשרת מגיל צעיר, וזכתה בתחרויות ריצה וקפיצה לגובה.
בשנת 1928, היא ייצגה את ארץ ישראל באולימפיאדת אמסטרדם, והייתה הספורטאית האישה הראשונה שעשתה זאת.
בנוסף לכישוריה האתלטיים, שנירר הייתה גם מורה לחינוך גופני ואקטיביסטית נלהבת.
היא הקימה את המחלקה לחינוך גופני בבתי הספר העבריים בארץ ישראל, וחינכה דור של בנות לאימונים בספורט.
היא גם שימשה כיושבת ראש איגוד ההתעמלות בישראל במשך שנים רבות, וקידמה את ענפי הספורט השונים בקרב נשים.
מאמציה של שנירר לא היו רק פורצי דרך, אלא גם עוררו השראה.
היא הייתה סמל לנשים בכל מקום שמבקשות לשבור מחסומים מגדריים ולעקוב אחר תשוקותיהן האתלטיות.
כיום, מורשתה של לאה שנירר נמשכת דרך מועדון כדורעף הקרוי על שמה ברמת השרון.
המועדון מקדם את ענפי הספורט הנשי, ומעניק מלגות לימודים לספורטאיות צעירות.
סיפורה של לאה שנירר הוא תזכורת לעוצמתן של נשים בתולדות הספורט.
בפינוי דרך לנשים להשתתף ולהצטיין בספורט, היא סייעה ליצור עתיד שוויוני יותר שבו כל הנערות יכולות לרדוף אחר חלומותיהן האתלטיים.