פוליטיקה של שנאה עליית הלאומנות בעידן המודרני
פוליטיקה של שייכות: מקרה המבחן של רוסיההפוליטיקה המודרנית מתאפיינת במספר הולך וגדל של מפלגות ופוליטיקאים שמתבססים על נרטיבים של שייכות, המבוססים על זהות תרבותית, אתנית או דתית. מגמה זו ניכרת במיוחד ברוסיה, שם המשטר הנוכחי השתמש בהצלחה בשלטון הפוליטי ובמסעות הפרסום שלו כדי ליצור תחושה של שייכות לאומית וזהות רוסית אחידה.הנרטיב הרשמי של הממשלה מתאר את רוסיה כמבצר תרבותי ורוחני, מוקף בכוחות עוינים המנסים להחליש את ערכיה וזהותה המסורתית. נרטיב זה הפך למוקד המדיניות החוץ והפנים של רוסיה, כשהוא מצדיק צעדים כגון סיפוח קרים ותמיכה במשטרים לא דמוקרטיים ברחבי העולם.השיח הפוליטי ברוסיה גם ממוסגר במידה רבה במונחים של "אנחנו" נגד "הם", כשהממשלה ותומכיה מדגישים את עליונותה של הזהות והערכים הרוסיים. מתנגדי המשטר מתוארים לעתים קרובות כבוגדים או סוכנים זרים, וזכותם לחופש הביטוי וההתארגנות מוגבלת.השימוש בנרטיבים של שייכות על ידי הממשלה הרוסית היה יעיל בביסוס תמיכה ציבורית ובשימור השלטון. אולם, הוא גם הוביל לאווירה חברתית מקוטבת ולחוסר סובלנות כלפי דעות שונות. הפוליטיקה של השייכות עיצבה באופן משמעותי את החיים הפוליטיים ברוסיה, ויש לה השלכות מרחיקות לכת על הדמוקרטיה וזכויות האדם במדינה.חשוב לזהות את המניעים המורכבים של פוליטיקה המבוססת על שייכות. לעתים קרובות היא נובעת מתוך פחדים לגיטימיים מפני שינוי או אובדן זהות. עם זאת, היא עלולה גם להיות מנוצלת על ידי פוליטיקאים חסרי מצפון כדי להסיט את תשומת הלב מבעיות אמיתיות ולהמשיך בתוכניותיהם האגואיסטיות. כפי שמעידה הדוגמה של רוסיה, פוליטיקה של שייכות יכולה להיות כלי חזק לחלוקת חברה ולשמירת כוח בידי המעטים.