פופוליזם כשהמנהיגים שמתיימרים לייצג אותך מנצלים אותך

פופוליזם:
כשפוליטיקה פוגשת פיגורפופוליזם הוא תופעה פוליטית המאופיינת ברטוריקה שמעוררת רגשות עממיים נגד אליטות לכאורה.
הוא משחק על פחדי וחוסר האמון של ההמונים ומתיימר לייצג את "העם האמיתי" או את "ה-99%" נגד הממסד השלט.
פופוליזם מניפולטיבי מטבעו.
הוא מנצל פגיעויות חברתיות וכלכליות ומסית את הכעס והתיסכול של אנשים נגד מטרות שעירים.
פופוליסטים לעתים קרובות מציגים את עצמם כקורבנות של המערכת ומבטיחים לשנות את הסטטוס קוו.
דונלד טראמפ הוא דוגמה בולטת לפופוליסט.
הוא ניצל בהצלחה את חוסר האמון במוסדות ואת הכעס על הגלובליזציה כדי להתגבר על הממסד הרפובליקאי.
הוא השתמש ברטוריקה מפלגת ושבטי כדי לבנות בסיס תמיכה חזק בקרב אמריקאים כועסים ונפגעים.
הפופוליזם יכול להיות מסוכן לדמוקרטיה.
הוא מוחק את ההבחנות בין עובדות לפיקציה, בין פוליטיקה מתונה לבין קיצוניות.
הוא מוביל לפוליטיקת זהויות ולפירוק של נורמות חברתיות.
בנוסף, פופוליזם יכול לפגוע במוסדות דמוקרטיים, כגון מערכת המשפט או התקשורת.
פופוליסטים לעיתים קרובות חותרים תחת עצמאות מוסדות אלו כדי לבצר את השליטה שלהם.
האתגר של הדמוקרטיות הליברליות הוא למצוא דרכים להתמודד עם האתגרים שמציב הפופוליזם תוך הגנה על עקרונות ליבת הדמוקרטיה – שלטון החוק, חירויות אזרחיות ושיח מכובד.
במקום להזין את האש של הפופוליזם, מנהיגים פוליטיים צריכים להתמקד בפתרון בעיות אמיתיות ומתן תשובות ריאליסטיות לחששות האנשים.
הם צריכים לבנות גשרים בין קבוצות שונות בחברה ולעודד דיאלוג פתוח.
רק באמצעות דיון אמיתי ושקיפות נוכל לחשוף את השקרים וההטעיות של הדמגוגים הפופוליסטיים ולהגן על עתיד הדמוקרטיה שלנו.