פרשת דרייפוס האמת שהתגלתה מאוחר מדי ושברה את הצדק הצרפתי

פרשת דרייפוס:
צדק שנחשף מאוחר מדיפרשת דרייפוס, אחד מהאירועים המכוננים בהיסטוריה הצרפתית, זעזעה את הרפובליקה בשלהי המאה ה-19 וטלטלה את יסודות הצדק והאמת.
阿尔פרד דרייפוס, קצין צבא יהודי, הואשם בשנת 1894 בריגול לטובת גרמניה.
משפטו היה רדוף בהטיות אנטישמיות, והוא נידון למאסר עולם באי השדים.
אולם, לא כל מי שהשתכנע באשמתו של דרייפוס.
כתב ידוע בשם אמיל זולא פרסם בשנת 1898 את מאמרו המפורסם "אני מאשים", ובו חשף את מעשי העוול והזיוף במשפט.
המאמר עורר סערה ציבורית, והצית מחדש את הדיון בפרשה.
תחת לחץ הולך וגובר, נפתח משפט חוזר בשנת 1899, שבו זוכה סוף סוף דרייפוס.
אולם, לאחר שנים בכלא ובהגליה, האיש שנחל צדק נותר סמל לאי הצדק החמור שסבלה ממנו החברה הצרפתית.
פרשת דרייפוס שימשה משואה לכישלונות הצדק ולסכנות הקיצוניות שבלאומנות ואנטישמיות.
היא הדגישה את החשיבות של הוגנות, אובייקטיביות וזהירות בתהליכים משפטיים.
גם היום, המורשת של פרשת דרייפוס ממשיכה להדהד בחברות ברחבי העולם, ומזכירה לנו את חשיבות המאבק למען צדק, גם כאשר נראה שהקרב אבוד.
זהו תזכורת תמידית לכך שאמת וצדק בסופו של דבר ינצחו, אך לפעמים המחיר שצריך לשלם הוא גבוה מדי.