צדק מאוחר מידי דומא והפצע המדמם שטרם החלים

פרשת דומא:
צדק מאוחר מדיבלילה הקר של 31 ביולי 2015, הוצת בית בכפר דומא שבשומרון, וגרם למותם הטראגי של שלושה ילדים ממשפחת דוואבשה.
ההצתה, שהתגלתה כפיגוע טרור מתוכנן, זעזעה את המדינה והקהילה הבינלאומית.
למרבה האכזבה, הצדק בושש מלוא זמן רב מדי.
חלפו שנים של חקירות אינטנסיביות עד שלבסוף, במאי 2023, הורשעו שני מתנחלים יהודים, עמירם בן אוליאל ו-תום ניסן, ברצח ובנסיון לרצח.
האירוע הטרגי הזה חשף ליקויים חמורים במערכת החקירות והמשפט הישראלית.
ההזנחה הראשונית של החקירה, שנתפסה כלא רצינית מספיק, אפשרה לעדים פוטנציאליים להיעלם ומבנים לפנים.
בנוסף, חקירות שב"כ, שהתבססו על הודאות תחת לחץ, הוכיחו כבלתי אמינות.
העובדה שרק כעבור שמונה שנים נמצאו האשמים מעוררת שאלות לגבי יעילות מערכת המשפט הישראלית במקרים של טרור אידיאולוגי.
ההשהיה גרמה לסבל רב למשפחת דוואבשה, שחיכתה נואשות לצדק עבור יקיריהם האבודים.
מקרה דומא הוא תזכורת כואבת לחשיבות של חקירות מהירות, יסודיות והוגנות.
כישלון מערכת המשפט לספק צדק מאוחר מדי הותיר משקעים ארוכי טווח בקרב הקורבנות ומשפחותיהם, ופגע באמון הציבור במוסדות החוק.
פרשת דומא מהווה תמרור אזהרה חמור, המדגיש את הצורך באפס סובלנות לאלימות ולאי צדק.
מערכת המשפט חייבת לפעול ביעילות ובנחישות רבה יותר כדי להבטיח שהאחראים למעשים נתעבים כאלה יובאו לדין בחומרה.
רק אז נוכל לעלות מן האפר ולרפא את הפצעים העמוקים שהאירוע הזה השאיר.