צדק מאוחר ניצחון סימבולי, צלקות פסיכולוגיות מתמשכות

דוד אפל:
צדק מאוחר עבור קורבן אונסדוד אפל, לבוש מדים כתומים של אסיר, ישב כפוף בתא הנאשמים ונעץ מבט בריק.
האווירה בבית המשפט הייתה מתוחה כאשר השופט קרא את פסק הדין:
אשם באונס מדרגה ראשונה.
הקורבן, בת 19 בזמן התקרית, ישבה מאחורי הפרקליט שלה, גופה רועד.
היא חיכתה לרגע הזה במשך שנים, לאחר שטראומת האונס רדפה אותה ללא הרף.
אפל, אז בן 58, תקף אותה בביתה בשנת 2016 כשהיה באירוח אצל משפחתה.
המשפט היה קרב משפטי ממושך ומייגע.
אפל טען לחפותו, אך ראיות ה-DNA והעדויות החותכות של הקורבן סתרו את טענותיו.
הקורבן סבלה מ-PTSD ומדיכאון בעקבות ההתקפה, ונאבקה כדי להתמודד עם הטראומה.
אפילו אחרי שנגזר עליו מאסר עולם ללא אפשרות לשחרור מוקדם, הצדק לא היה שלם.
הקורבן חיה בצל ההתקפה, עם צלקות פסיכולוגיות שייקחו שנים לרפא.
משפטו של אפל הדגיש את האתגרים הרבים שעומדים בפני קורבנות תקיפה מינית במשפט ובחיים.
הפחד, הבושה והסטיגמה הקשורים לאונס יכולים להרתיע קורבנות מדיווח על ההתקפה ולרדוף אותם שנים לאחר מכן.
בית המשפט הכיר בסבל המתמשך של הקורבן והעניש את אפל בחומרה על פשעו.
עם זאת, צדק מלא יהיה רק כאשר קורבנות תקיפה מינית לא יתקלו עוד במכשולים בהשגת צדק ובעלי עבר של עברייני מין יישארו מאחורי סורג ובריח.
מקרהו של דוד אפל הוא תזכורת כואבת לטראומה המתמשכת שסובלים קורבנות תקיפה מינית ולצורך בסיוע מתמשך ובצדק עבור כל מי שנפגע.