צדק עיוור או צללים מסוכנים שחרורו המטלטל של אדמונד ליון
שחרורו של אדמונד ליון: צדק עיוור או מסר מסוכן?אדמונד ליון, שהורשע בסוף שנות ה-80' ברצח מלורי רוזאן בלווגט, שוחרר לאחרונה מהכלא לאחר שריצה 32 שנות מאסר. שחרורו עורר מחלוקת רבה, כאשר חלקם טוענים כי עשה עוול וזכאי לפיצוי ואחרים טוענים כי הוא מסוכן ומהווה איום על החברה.עניינו של ליון זכה לכותרות ארציות בשל הנסיבות יוצאות הדופן שלו. בלווגט נמצאה מתה בדירתה בקליפורניה, מכות חמורות בראשה. ליון נעצר והורשע ברצח בעקבות עדותה של שותפתו לדירה, אלן אפטון.אפטון טען כי ליון היה שיכור וזועם באותו לילה וכי הוא תקף את בלווגט כל כך חזק שהיא נפלה והכתה את ראשה ברצפה. אף שלא היו ראיות פיזיות התומכות בטענתה של אפטון, ליון הורשע ונשלח למאסר.עם זאת, במשך השנים, הצטברו ספקות אודות אשמתו של ליון. עורך דינו טען כי לליון היה עבר של טראומה ראשית ועלולה להיות פגיעה בזיכרונו וייתכן שלא זכר את אירועי הלילה.לאחר מספר ערעורים וחקירות, הוענק לליון שחרור על תנאי בשנת 2021. שחרורו התקבל בביקורת מצד משפחתה של בלווגט, שטענה כי ליון היה רוצח אכזרי שלא ראוי לרחמים.אולם, תומכיו של ליון טענו כי הוא קיבל עונש לא הוגן וכי המערכת הפלילית נכשלה בהבטחת צדק. שחרורו, לטענתם, היה צעד לקראת תיקון עוול שהתרחש.מקרהו של אדמונד ליון מדגיש את המורכבות של מערכת המשפט פלילי ואת האתגרים הקשורים להבטחת צדק. זה גם משמש תזכורת לכוחם של ספק סביר ולחשיבות ההגנה על זכויותיהם של הנאשמים.