צדק מעוות: פרשת היימן-צ'רנסקיבין פרשות הפלילים הזכורות ביותר בהיסטוריה הישראלית, פרשת היימן-צ'רנסקי ניצבת כסימן שאלה מטריד על מערכת הצדק.פרשה זו החלה ב-1975, כאשר שני יהודים סובייטיים, מאיר צ'רנסקי וסימון היימן, נחטפו מישראל על ידי סוכנים סובייטים והוחזקו בברית המועצות במשך שנים. ממשלת ישראל הפעילה לחץ עצום על הסובייטים לשחררם, אולם ללא הצלחה.ב-1982, פנה הסוכן הכפול היהודי-סובייטי, ולדימיר פודולוב, לממשלות ארה"ב וישראל והציע מידע על פרשה חשאית במסגרתה הוחזקו צ'רנסקי והיימן. פודולוב טען כי הפליטים יוכלו להיות משוחררים תמורת אמריקאי אחד שנעצר בברית המועצות.אף על פי שהשחרורם של הפליטים הפך לבעדיפות עליונה, גורם במודיעין הישראלי, דן לאור, טען כי פודולוב הוא בוגד וגילה את הפרטים לראש הממשלה, מנחם בגין. בגין וראשי המודיעין החליטו להמשיך במבצע, אך ללא ידיעתה של גולדה מאיר, ראשת הממשלה בזמן החטיפה.המבצע נכשל כאשר החוטפים הסובייטים גילו את המזימה והחביאו את צ'רנסקי והיימן. צ'רנסקי שוחרר בסופו של דבר ב-1986, בעוד שהיימן הוחזק עד 1988.השלכות הפרשה היו מרחיקות לכת. מאיר האשימה את בגין במחדל והציבור איבד אמון במערכת הפוליטית. לאור נחקר והורשע בשורה של עבירות, ובסופו של דבר הוטל עליו עונש מאסר של 5 שנים.פרשת היימן-צ'רנסקי הדגישה את הקונפליקט שבין אינטרס המדינה לבין שלטון החוק. זהו תזכורת חזקה לצורך באיזון בין הצורך בביטחון לבין הגנה על זכויות האדם. המקרה מהווה עדות הן לכוחה של התמדה והן לכוח ההרסני של שחיתות.
צדק עיוות פרשת ההונאה שהטילה צל על ישראל
צדק מעוות: פרשת היימן-צ'רנסקיבין פרשות הפלילים הזכורות ביותר בהיסטוריה הישראלית, פרשת היימן-צ'רנסקי ניצבת כסימן שאלה מטריד על מערכת הצדק.פרשה זו החלה ב-1975, כאשר שני יהודים סובייטיים, מאיר צ'רנסקי וסימון היימן, נחטפו מישראל על ידי סוכנים סובייטים והוחזקו בברית המועצות במשך שנים. ממשלת ישראל הפעילה לחץ עצום על הסובייטים לשחררם, אולם ללא הצלחה.ב-1982, פנה הסוכן הכפול היהודי-סובייטי, ולדימיר פודולוב, לממשלות ארה"ב וישראל והציע מידע על פרשה חשאית במסגרתה הוחזקו צ'רנסקי והיימן. פודולוב טען כי הפליטים יוכלו להיות משוחררים תמורת אמריקאי אחד שנעצר בברית המועצות.אף על פי שהשחרורם של הפליטים הפך לבעדיפות עליונה, גורם במודיעין הישראלי, דן לאור, טען כי פודולוב הוא בוגד וגילה את הפרטים לראש הממשלה, מנחם בגין. בגין וראשי המודיעין החליטו להמשיך במבצע, אך ללא ידיעתה של גולדה מאיר, ראשת הממשלה בזמן החטיפה.המבצע נכשל כאשר החוטפים הסובייטים גילו את המזימה והחביאו את צ'רנסקי והיימן. צ'רנסקי שוחרר בסופו של דבר ב-1986, בעוד שהיימן הוחזק עד 1988.השלכות הפרשה היו מרחיקות לכת. מאיר האשימה את בגין במחדל והציבור איבד אמון במערכת הפוליטית. לאור נחקר והורשע בשורה של עבירות, ובסופו של דבר הוטל עליו עונש מאסר של 5 שנים.פרשת היימן-צ'רנסקי הדגישה את הקונפליקט שבין אינטרס המדינה לבין שלטון החוק. זהו תזכורת חזקה לצורך באיזון בין הצורך בביטחון לבין הגנה על זכויות האדם. המקרה מהווה עדות הן לכוחה של התמדה והן לכוח ההרסני של שחיתות.
