צניחת טורקיה לאוטוקרטיה עלייתו והנפילה של רג'פ טאיפ ארדואן

ארדואן:
מאוטוקרטיה לאוטוקרטיהנשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, ניצב בראש המדינה במשך קרוב לשני עשורים.
במשך זמן זה, הוא ביצע שורה של צעדים שהפכו את טורקיה לאוטוקרטיה דה פקטו.
ב-2013, בעקבות סדרת הפגנות המוניות, ארדואן פתח במתקפה על חופש העיתונות וכלא עשרות עיתונאים.
מאוחר יותר הוא הגביר את רדיפתו של פוליטיקאים ומבקרים אופוזיציוניים, והפך את הפרלמנט לטביעת יד של מפלגתו, מפלגת הצדק והפיתוח (AKP).
בשנת 2016, ניסיון הפיכה כושל נתן לארדואן תירוץ להאיץ את הנסיגה הדמוקרטית.
הוא הכריז על מצב חירום, שנמשך שנתיים, והשתמש בו כדי לפטר עשרות אלפי עובדי ציבור, כולל שופטים, מורים ועיתונאים.
הוא גם סגר עשרות אמצעי תקשורת ועמותות לא-ממשלתיות.
לאחר ניסיון ההפיכה, ארדואן עבר שינוי חוקתי, שהעניק לו סמכויות נרחבות והחליש את המערכת של בלמים ואיזונים בטורקיה.
בשנת 2018 נבחר לנשיאות במערכת בחירות לא הוגנת שבה מועמדי האופוזיציה נפסלו או נכלאו.
המהלכים הדורסניים של ארדואן הרחיקו את טורקיה מערכיה הדמוקרטיים.
עצמאותה של מערכת המשפט נשחקה, חופש הביטוי נרמס, והאופוזיציה הפוליטית נדחקה לשוליים.
עלייתו של ארדואן היא אזהרה חמורה מפני הסכנות שבפופוליזם האוטוקרטי.
ארדואן נימק את פעולותיו בשם הצורך לשמור על הסדר והיציבות.
עם זאת, מהלכיו החלישו את המוסדות הדמוקרטיים של טורקיה ואת שלטון החוק.
טורקיה ניצבת כעת בפרשת דרכים, והשאלה אם תוכל לשוב להיות דמוקרטיה או להפוך לאוטוקרטיה לכל דבר ועניין תלויה במידה רבה בעתיד נשיאותו של ארדואן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *