קיינס והכלכלה הקיינסיאנית רעיונות מהפכניים שעדיין מעצבים את עולמנו

קיינס והכלכלה הקיינסיאניתג'ון מיינרד קיינס, כלכלן בריטי, מילא תפקיד מרכזי בפיתוח התאוריה הכלכלית במחצית הראשונה של המאה ה-20.
תורתו, המכונה כלכלה קיינסיאנית, נתנה צורה למדיניות כלכלית בארצות רבות במשך עשרות שנים.
ההנחות העיקריות של קיינס:
צריכה מונעת הכנסה:
אנשים נוטים לצרוך אחוז מסוים מהכנסתם, כאשר האחוז גדל ככל שההכנסה עולה.
ההשקעה תנודתית:
השקעות בעסקים אינן יציבות ויכולות להשתנות באופן משמעותי בתגובה לגורמים כמו ציפיות עסקיות וריבית.
אפקט המכפיל:
הוצאה נוספת על ידי הממשלה או הצרכנים מובילה לשרשרת של עליות בהכנסה ובתוצר הלאומי הגולמי (תל"ג).
המשמעות הכלכלית:
לפי קיינס, רמות נמוכות של התל"ג ואבטלה גבוהה אינן נובעות בהכרח ממחסור בכוח אדם או במוצרים, אלא מחוסר ביקוש כולל (צריכה, השקעה והוצאות ממשלתיות).
הפתרונות הקיינסיאניים:
גירעון תקציבי:
הממשלה צריכה להוציא יותר ממה שהיא מחזירה במיסים כדי להגביר את הביקוש הכולל.
הרחבה מוניטרית:
הבנק המרכזי צריך להוריד את הריבית כדי לעודד השקעות והלוואות.
ביטחון סוציאלי:
הממשלה צריכה לספק תמיכה לאנשים מובטלים או בעלי הכנסה נמוכה כדי למנוע ירידה בביקוש.
השפעה מתמשכת:
הרעיונות של קיינס נותרו משפיעים עד היום.
מדיניות קיינסיאנית יושמה במהלך המשבר הפיננסי העולמי של 2008, כאשר הממשלות והבנקים המרכזיים הגדילו את ההוצאות והורידו ריבית כדי לעורר את הכלכלה.
בזמן שהכלכלה הקיינסיאנית אינה נטולת חסרונותיה, היא שימשה כמסגרת חשובה להבנה וניהול של כלכלות מודרניות.
השקפותיו של קיינס על תפקיד הממשלה וההשקעה הפרטית עיצבו את פני הכלכלה הגלובלית במשך עשרות שנים וצפויות להמשיך להשפיע עליה גם בעתיד.