שחיתות נסתרת מאחורי סיכת המשטרה המקרה הבלתי יאומן של אלפרד דרייפוס

שחיתות משטרתית:
מקרה המחקר של פרשת דרייפוספרשת דרייפוס, שהתרחשה בצרפת בסוף המאה ה-19, חשפה את המידה העמוקה של שחיתות משטרתית שיכולה להתקיים בלב מערכת אכיפת החוק.
המקרה נודע בשל האנטישמיות הממוסדת והצידוק לשימוש בעינויים להשגת הודאות.
אלפרד דרייפוס, יהודי-אלזסי שירת כקצין בצבא הצרפתי.
בשנת 1894, הוא הואשם שווא בריגול לטובת גרמניה.
המשפט שלו התבסס על תעודת בורדרו מזויפת, אותה זייף קצין מודיעין צרפתי כדי להפליל את דרייפוס.
לאחר משפט תקשורתי מאוד, דרייפוס הורשע ונגזר עליו מאסר עולם באי השדים.
עם זאת, שורת חוקרים ואינטלקטואלים, בהם אמיל זולה, האמינו בחפותו והחלו לנהל קמפיין לזיכויו.
במהלך החקירה נחשף כי המשטרה השתמשה בעינויים ובעדות כוזבת כדי לבסס את ההרשעה של דרייפוס.
קצין משטרה בולט ודיסקרדיטי, שנקרא אסטרהאזי, זויף ראיות כדי להפליל את דרייפוס.
פרשת דרייפוס חשפה את נקודות התורפה בפיקוח על כוחות המשטרה ואת הסכנות האינהרנטיות בשחיתות.
המקרה הדגיש את חשיבות של מערכת משפט עצמאית, חופש העיתונות וערנות אזרחית על מנת להגן מפני עוולות משפטיות.
זיכויו של דרייפוס בשנת 1906 סימן ניצחון לכוחות הצדק והאמת.
עם זאת, פרשת דרייפוס נותרה בבירור אזהרה חמורה מפני הסכנות של שחיתות משטרתית ואנטישמיות.
המקרה משמש גם כעדות חזקה לחשיבות של מאבק בלתי מתפשר נגד אי צדק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *