הכחשת שינויי האקלים בפוליטיקה העולמיתהכחשת שינויי האקלים הופכת כוח עולה בפוליטיקה העולמית, ומשפיעה לרעה על המאמצים המשותפים לניהול משבר האקלים.מכחישי האקלים, המונעים בדרך כלל על ידי אינטרסים כלכליים, מופיעים בכמה צורות. ישנם אלה שמכחישים לחלוטין את קיומו של שינוי אקלים הנגרם על ידי האדם, בעוד שקבוצה אחרת מודה שקיימים שינויי אקלים, אך מטילה ספק בגבולת העדות המדעית. קבוצה שלישית עשויה לקבל את המציאות של שינויי אקלים, אך לצמצם את דחיפותם או למזער את הפוטנציאל שלהם לנזק.הכחשת האקלים התפשטה ברחבי העולם, בהובלת מדינות כמו ארצות הברית, ברזיל ואוסטרליה. מנהיגים במדינות אלו הפיצו מידע מוטעה על שינויי האקלים, קידמו דלקי מאובנים ונחלשו את הכללים הסביבתיים.השלכות ההכחשה חמורות. היא מחלישה את התמיכה בעבודה לקראת בר-קיימא ומעודדת אינרציה בעת נקיטת פעולה. היא גם פוגעת באמון במדע ומקשה על בניית קונצנזוס בנושא אקלים.בארצות הברית, הכחשת האקלים הייתה חולייה מרכזית בסדר היום של המפלגה הרפובליקנית, והיא תרמה לעמדתה השלילית בנושא האקלים. ממשל טראמפ נסוג מהסכם פריז והחליש את התקנות הסביבתיות, בעוד שהמפלגה הרפובליקנית קידמה באופן פעיל דלקי מאובנים והכחישה את המדע על שינויי אקלים.בברזיל, הנשיא ז'איר בולסונארו תיאר את שינויי האקלים כ"שקרים" וצמצם את המאמצים להגן על יערות הגשם של האמזונס. ממשלתו ביטלה מחסומים סביבתיים ובחנה אפשרויות לקידוח נפט ביערות הגשם.גם באוסטרליה, ממשלת הקואליציה הליברלית-לאומית, בהובלת ראש הממשלה סקוט מוריסון, נקשרה להכחשת אקלים. הממשלה חתכה את המימון לתוכניות למאבק בשינויי האקלים ופעלה בפרלמנט כדי לחבל ביוזמות אקלים.הכחשת שינויי האקלים היא איום חמור על עתיד כדור הארץ. זה מונע פעולה ומערער את האמון במדע. מדינות ברחבי העולם חייבות לנקוט בצעדים נגד ההכחשה ולקדם מדיניות שמטרתה להתמודד עם משבר האקלים.
שינויי האקלים הכחשה קטלנית בפוליטיקה העולמית
הכחשת שינויי האקלים בפוליטיקה העולמיתהכחשת שינויי האקלים הופכת כוח עולה בפוליטיקה העולמית, ומשפיעה לרעה על המאמצים המשותפים לניהול משבר האקלים.מכחישי האקלים, המונעים בדרך כלל על ידי אינטרסים כלכליים, מופיעים בכמה צורות. ישנם אלה שמכחישים לחלוטין את קיומו של שינוי אקלים הנגרם על ידי האדם, בעוד שקבוצה אחרת מודה שקיימים שינויי אקלים, אך מטילה ספק בגבולת העדות המדעית. קבוצה שלישית עשויה לקבל את המציאות של שינויי אקלים, אך לצמצם את דחיפותם או למזער את הפוטנציאל שלהם לנזק.הכחשת האקלים התפשטה ברחבי העולם, בהובלת מדינות כמו ארצות הברית, ברזיל ואוסטרליה. מנהיגים במדינות אלו הפיצו מידע מוטעה על שינויי האקלים, קידמו דלקי מאובנים ונחלשו את הכללים הסביבתיים.השלכות ההכחשה חמורות. היא מחלישה את התמיכה בעבודה לקראת בר-קיימא ומעודדת אינרציה בעת נקיטת פעולה. היא גם פוגעת באמון במדע ומקשה על בניית קונצנזוס בנושא אקלים.בארצות הברית, הכחשת האקלים הייתה חולייה מרכזית בסדר היום של המפלגה הרפובליקנית, והיא תרמה לעמדתה השלילית בנושא האקלים. ממשל טראמפ נסוג מהסכם פריז והחליש את התקנות הסביבתיות, בעוד שהמפלגה הרפובליקנית קידמה באופן פעיל דלקי מאובנים והכחישה את המדע על שינויי אקלים.בברזיל, הנשיא ז'איר בולסונארו תיאר את שינויי האקלים כ"שקרים" וצמצם את המאמצים להגן על יערות הגשם של האמזונס. ממשלתו ביטלה מחסומים סביבתיים ובחנה אפשרויות לקידוח נפט ביערות הגשם.גם באוסטרליה, ממשלת הקואליציה הליברלית-לאומית, בהובלת ראש הממשלה סקוט מוריסון, נקשרה להכחשת אקלים. הממשלה חתכה את המימון לתוכניות למאבק בשינויי האקלים ופעלה בפרלמנט כדי לחבל ביוזמות אקלים.הכחשת שינויי האקלים היא איום חמור על עתיד כדור הארץ. זה מונע פעולה ומערער את האמון במדע. מדינות ברחבי העולם חייבות לנקוט בצעדים נגד ההכחשה ולקדם מדיניות שמטרתה להתמודד עם משבר האקלים.
