רק לפני מאה שנה: תזונה בסימן מחסורבעולם המודרני, בו מדפי המרכולים עמוסים במגוון מוצרי מזון, קל לשכוח עד כמה שונה הייתה מציאות התזונה לא כל כך מזמן. רק לפני מאה שנה, אנשים רבים בעולם סבלו ממחסור חמור במזון.המהפכה התעשייתית, שהחלה במחצית השנייה של המאה ה-18, הביאה עמה עלייה משמעותית במספר האנשים שחיו בערים. עם זאת, ייצור המזון לא הצליח לעמוד בקצב גידול האוכלוסייה. במדינות רבות, אנשים עניים היו תלויים במזון שגידלו בעצמם או ברכשו משווקים מקומיים.מזונם היומיומי של אנשי המעמד הנמוך כלל לרוב לחם יבש, תפוחי אדמה ובצל. בשר, מוצרי חלב וירקות היו מצרך נדיר. תזונה דלה זו הובילה למחסור חמור בויטמינים ומינרלים, מה שגרם למחלות נפוצות כמו צפדינה, רככת וחוסר בדם.במלחמת העולם הראשונה (1914-1918) המצב החמיר עוד יותר. המחסור במזון הורגש בכל רחבי אירופה, כשהמשלחות הצבאיות צרכו חלק גדול מתוצרת החקלאית. לעתים קרובות, ילדים ונשים נותרו רעבים.לאחר המלחמה, מאמצים בינלאומיים מסוימים הקלו במקצת את המצב. ארגונים כמו ארגון המזון והחקלאות (FAO) הוקמו כדי לסייע למדינות לשפר את ייצור ופיזור המזון.עם זאת, עד אמצע המאה ה-20, מחסור במזון המשיך להיות בעיה חמורה באזורים רבים בעולם. רק עם המהפכה הירוקה, שהחלה בשנות ה-60, נרשם שיפור משמעותי בייצור המזון. טכניקות חדשות וזנים משופרים של גידולים סייעו להגדיל את התפוקה ולהפחית את המחסור במזון.היום, אמנם עדיין קיימים אזורים בהם אנשים סובלים מרעב, אך המצב טוב בהרבה ממה שהיה לפני מאה שנה. שיפורים בייצור המזון, טכנולוגיות משלוחים וארגוני סיוע תרמו לכך שמזון הפך לזמין יותר מאי פעם.
תזונה על סף רעב השוואה מזעזעת בין ההווה לעבר
רק לפני מאה שנה: תזונה בסימן מחסורבעולם המודרני, בו מדפי המרכולים עמוסים במגוון מוצרי מזון, קל לשכוח עד כמה שונה הייתה מציאות התזונה לא כל כך מזמן. רק לפני מאה שנה, אנשים רבים בעולם סבלו ממחסור חמור במזון.המהפכה התעשייתית, שהחלה במחצית השנייה של המאה ה-18, הביאה עמה עלייה משמעותית במספר האנשים שחיו בערים. עם זאת, ייצור המזון לא הצליח לעמוד בקצב גידול האוכלוסייה. במדינות רבות, אנשים עניים היו תלויים במזון שגידלו בעצמם או ברכשו משווקים מקומיים.מזונם היומיומי של אנשי המעמד הנמוך כלל לרוב לחם יבש, תפוחי אדמה ובצל. בשר, מוצרי חלב וירקות היו מצרך נדיר. תזונה דלה זו הובילה למחסור חמור בויטמינים ומינרלים, מה שגרם למחלות נפוצות כמו צפדינה, רככת וחוסר בדם.במלחמת העולם הראשונה (1914-1918) המצב החמיר עוד יותר. המחסור במזון הורגש בכל רחבי אירופה, כשהמשלחות הצבאיות צרכו חלק גדול מתוצרת החקלאית. לעתים קרובות, ילדים ונשים נותרו רעבים.לאחר המלחמה, מאמצים בינלאומיים מסוימים הקלו במקצת את המצב. ארגונים כמו ארגון המזון והחקלאות (FAO) הוקמו כדי לסייע למדינות לשפר את ייצור ופיזור המזון.עם זאת, עד אמצע המאה ה-20, מחסור במזון המשיך להיות בעיה חמורה באזורים רבים בעולם. רק עם המהפכה הירוקה, שהחלה בשנות ה-60, נרשם שיפור משמעותי בייצור המזון. טכניקות חדשות וזנים משופרים של גידולים סייעו להגדיל את התפוקה ולהפחית את המחסור במזון.היום, אמנם עדיין קיימים אזורים בהם אנשים סובלים מרעב, אך המצב טוב בהרבה ממה שהיה לפני מאה שנה. שיפורים בייצור המזון, טכנולוגיות משלוחים וארגוני סיוע תרמו לכך שמזון הפך לזמין יותר מאי פעם.
