הגיל המחשיד: כשגיל 21 הופך לקו גבול מסוכןגיל 21, נקודת מפנה בחייהם של צעירים רבים, מציין בדרך כלל את כניסתם לבגרות ולחופש רב יותר. עם זאת, במערכת הביטחונית הישראלית, גיל זה הפך לקו גבול מסוכן עבור צעירים ערבים אזרחי ישראל.מאז עליית גל הטרור של 2015, הצבא הישראלי הגביר את פעילותו להפחתת המוטיבציה הרדיקלית בקרב צעירים ערבים. אחד הצעדים שננקטו הוא הגדלת מספר הפשיטות במחנות הפליטים ובכפרים ערביים, תוך מיקוד בעצורים בגילאי 20-24.הצעדים האלה נובעים מההנחה השגויה שצעירים ערבים בגיל זה מהווים את איום הטרור העיקרי. בפועל, רוב המעורבים בפיגועים הם בני 25 ומעלה, ודווקא בני 18-20 פחות נוטים לבצע פיגועים.הפרופיל הגבוה של מעצרים בגיל 21 יוצר תחושת ניכור והתנכרות בקרב צעירים ערבים. הם רואים בכך צעד מיותר ששולל מהם את חופש התנועה וההתאגדות שלהם. בנוסף, המוניטין שלהם עלול להינזק, גם אם הם לא מוגשים לדין.ההתמקדות בגיל הצעיר כגורם סיכון מובילה להתנהגות חשודה כלפי צעירים ערבים בגיל זה. הם עלולים להיעצר ולהיחקר על סמך מידע גולמי, כגון פרסומים ברשתות החברתיות או נוכחות באירוע מסוים.השלכות המדיניות של הסטריאוטיפ המסוכן הזה הן חמורות. הוא מרחיק את הצעירים הערבים מהחברה הישראלית ומונע מהם אפשרויות השכלה ותעסוקה. בנוסף, הוא יוצר מעגל קסמים שבו מעצרים והגבלות מובילים לתסכול ולייאוש, מה שמגדיל עוד יותר את הסיכון לרדיקליזציה.במקום להתמקד בגיל כגורם סיכון, לרשויות הביטחון הישראליות יש לבחון את הגורמים הבסיסיים התורמים לרדיקליזציה, כגון עוני, אפליה וחוסר זהות פוליטית. על ידי מתן תשומת לב אמיתית לצרכיהם ולדאגותיהם של הצעירים הערבים, ישראל יכולה להפחית את איום הטרור ולבנות חברה יותר צודקת ובטוחה לכולם.
הגיל המחשיד מדוע צעירים ערבים משלמים את המחיר על פאניקה בטחונית
הגיל המחשיד: כשגיל 21 הופך לקו גבול מסוכןגיל 21, נקודת מפנה בחייהם של צעירים רבים, מציין בדרך כלל את כניסתם לבגרות ולחופש רב יותר. עם זאת, במערכת הביטחונית הישראלית, גיל זה הפך לקו גבול מסוכן עבור צעירים ערבים אזרחי ישראל.מאז עליית גל הטרור של 2015, הצבא הישראלי הגביר את פעילותו להפחתת המוטיבציה הרדיקלית בקרב צעירים ערבים. אחד הצעדים שננקטו הוא הגדלת מספר הפשיטות במחנות הפליטים ובכפרים ערביים, תוך מיקוד בעצורים בגילאי 20-24.הצעדים האלה נובעים מההנחה השגויה שצעירים ערבים בגיל זה מהווים את איום הטרור העיקרי. בפועל, רוב המעורבים בפיגועים הם בני 25 ומעלה, ודווקא בני 18-20 פחות נוטים לבצע פיגועים.הפרופיל הגבוה של מעצרים בגיל 21 יוצר תחושת ניכור והתנכרות בקרב צעירים ערבים. הם רואים בכך צעד מיותר ששולל מהם את חופש התנועה וההתאגדות שלהם. בנוסף, המוניטין שלהם עלול להינזק, גם אם הם לא מוגשים לדין.ההתמקדות בגיל הצעיר כגורם סיכון מובילה להתנהגות חשודה כלפי צעירים ערבים בגיל זה. הם עלולים להיעצר ולהיחקר על סמך מידע גולמי, כגון פרסומים ברשתות החברתיות או נוכחות באירוע מסוים.השלכות המדיניות של הסטריאוטיפ המסוכן הזה הן חמורות. הוא מרחיק את הצעירים הערבים מהחברה הישראלית ומונע מהם אפשרויות השכלה ותעסוקה. בנוסף, הוא יוצר מעגל קסמים שבו מעצרים והגבלות מובילים לתסכול ולייאוש, מה שמגדיל עוד יותר את הסיכון לרדיקליזציה.במקום להתמקד בגיל כגורם סיכון, לרשויות הביטחון הישראליות יש לבחון את הגורמים הבסיסיים התורמים לרדיקליזציה, כגון עוני, אפליה וחוסר זהות פוליטית. על ידי מתן תשומת לב אמיתית לצרכיהם ולדאגותיהם של הצעירים הערבים, ישראל יכולה להפחית את איום הטרור ולבנות חברה יותר צודקת ובטוחה לכולם.
