ההשפעה המהפכנית של ג'ון מיינרד קיינס על הכלכלה המודרניתג'ון מיינרד קיינס, כלכלן בריטי פורץ דרך, השפיע באופן מכריע על התיאוריה והפרקטיקה של הכלכלה המודרנית. תורת הקיינסיאניות שלו, שפותחה במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20, סיפקה הבנה חדשה על אופי הכלכלה הקפיטליסטית והתוותה את הדרך לפוליטיקה כלכלית חדשה.בתקופתו של קיינס, הכלכלה הקלאסית שלטה במחשבה הכלכלית האורתודוקסית. קלאסיקנים האמינו כי שווקים הם בעצם יציבים ומווסתים עצמית, וכי התערבות ממשלתית כלכלה רק יפגע ביעילותם. עם זאת, המשבר הכלכלי העולמי של 1929 הוביל לשפל כלכלי חסר תקדים, וערער את הנחות הקלאסיות.קיינס טען כי ביקוש לא מספיק הוא הגורם לאבטלה והתפוקה הנמוכה שהתאפיינו בשפל הגדול. הוא הציע שהממשלות צריכות לנקוט בצעדים אקטיביים כדי להגדיל את הביקוש על ידי הגדלת ההוצאות הממשלתיות או הפחתת מיסים. מדיניות זו, שנודעה בשם "גירוי פיסקלי", נועדה להגביר את הפעילות הכלכלית וליצור מקומות עבודה.התיאוריות הקיינסיאניות התקבלו בתחילה בספקנות, אך בהדרגה הן קנו תמיכה רווחת. בשנות ה-1960 וה-1970, מדיניות קיינסיאנית יושמה בהצלחה במדינות רבות, מה שהוביל לצמיחה כלכלית נרחבת ועלייה בתעסוקה. עם זאת, המשבר האנרגטי בשנות ה-1970 ואינפלציה עיקשת ערערו את יעילותה של גירוי פיסקלי.בשנים האחרונות, התעורר מחדש העניין ברעיונות הקיינסיאניים בתגובה למשבר הכלכלי העולמי של 2008. כלכלנים רבים מאמינים כי מדיניות גירוי הייתה חיונית למניעת שחיקה עמוקה יותר.מורשתו של ג'ון מיינרד קיינס ממשיכה להשפיע עמוקות על הכלכלה המודרנית. התובנות שלו על ביקוש חלש והצורך בהתערבות ממשלתית המשיכו לעצב את הדרך בה ממשלות מגיבות למשברים כלכליים ולעודד צמיחה.
המהפכה הכלכלית של קיינס איך רעיונותיו ממשיכים לעצב את העולם היום
ההשפעה המהפכנית של ג'ון מיינרד קיינס על הכלכלה המודרניתג'ון מיינרד קיינס, כלכלן בריטי פורץ דרך, השפיע באופן מכריע על התיאוריה והפרקטיקה של הכלכלה המודרנית. תורת הקיינסיאניות שלו, שפותחה במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20, סיפקה הבנה חדשה על אופי הכלכלה הקפיטליסטית והתוותה את הדרך לפוליטיקה כלכלית חדשה.בתקופתו של קיינס, הכלכלה הקלאסית שלטה במחשבה הכלכלית האורתודוקסית. קלאסיקנים האמינו כי שווקים הם בעצם יציבים ומווסתים עצמית, וכי התערבות ממשלתית כלכלה רק יפגע ביעילותם. עם זאת, המשבר הכלכלי העולמי של 1929 הוביל לשפל כלכלי חסר תקדים, וערער את הנחות הקלאסיות.קיינס טען כי ביקוש לא מספיק הוא הגורם לאבטלה והתפוקה הנמוכה שהתאפיינו בשפל הגדול. הוא הציע שהממשלות צריכות לנקוט בצעדים אקטיביים כדי להגדיל את הביקוש על ידי הגדלת ההוצאות הממשלתיות או הפחתת מיסים. מדיניות זו, שנודעה בשם "גירוי פיסקלי", נועדה להגביר את הפעילות הכלכלית וליצור מקומות עבודה.התיאוריות הקיינסיאניות התקבלו בתחילה בספקנות, אך בהדרגה הן קנו תמיכה רווחת. בשנות ה-1960 וה-1970, מדיניות קיינסיאנית יושמה בהצלחה במדינות רבות, מה שהוביל לצמיחה כלכלית נרחבת ועלייה בתעסוקה. עם זאת, המשבר האנרגטי בשנות ה-1970 ואינפלציה עיקשת ערערו את יעילותה של גירוי פיסקלי.בשנים האחרונות, התעורר מחדש העניין ברעיונות הקיינסיאניים בתגובה למשבר הכלכלי העולמי של 2008. כלכלנים רבים מאמינים כי מדיניות גירוי הייתה חיונית למניעת שחיקה עמוקה יותר.מורשתו של ג'ון מיינרד קיינס ממשיכה להשפיע עמוקות על הכלכלה המודרנית. התובנות שלו על ביקוש חלש והצורך בהתערבות ממשלתית המשיכו לעצב את הדרך בה ממשלות מגיבות למשברים כלכליים ולעודד צמיחה.
