הרוצח שברח מהשעון חקירת רצח אריאל שוויצר ושלולית הראיות המסתורית

המרוץ נגד השעון:
החקירה הקטועה של רצח אריאל שוויצרב-17 במאי 2018 נמצאה אריאל שוויצר ללא רוח חיים בביתה בצפון תל אביב.
גופתה נמצאה עטופה בשמיכה, והיו עליה סימני חבלה.
החקירה המשטרתית התמקדה במהרה בשכנה שלה, רוני רון.
רון, עבריין מורשע בן 33, הוצג כדמות חשודה.
הוא תועד במצלמות האבטחה של הבניין נכנס לדירתה של שוויצר בערב הרצח ויוצא ממנה מאוחר יותר בלילה.
בנוסף, נמצאו כתמי דם בביתו שהתאימו לדי-אן-אי של שוויצר.
החקירה נגד רון נתקלה במכשולים משמעותיים.
מצלמות האבטחה לא הקליטו קול, והחשוד סירב לדבר עם החוקרים.
כתמי הדם בביתו יכלו גם להיות מוסברים בדרכים אחרות.
ב-2020, כמעט שנתיים לאחר הרצח, משפטו של רון החל.
התביעה הציגה שורה של ראיות נסיבתיות, אך שום ראיה מכרעת לא קשרה אותו ישירות לרצח.
ההגנה טענה שרון הוא שעיר לעזאזל, שהמשטרה נאחזה בו כדי לסגור את התיק.
לאחר משפט שנמשך מספר חודשים, רון הורשע בסוף בסעיף מופחת של הריגה.
הוא טען שהוא פעל מתוך הגנה עצמית במהלך ויכוח עם שוויצר.
בגזר הדין קיבל רון עונש מאסר של 12 שנים.
משפחתה של אריאל שוויצר הביעה אכזבה מהפסק הדין.
הם האמינו שרון אשם ברציחתה של בתם, והמשפט לא עשה מספיק כדי להביא את האמת לאור.
החקירה ברצח של אריאל שוויצר תיארה מרוץ נגד הזמן למציאת הרוצח לפני שהראיות ייעלמו.
למרות המכשולים, החוקרים הצליחו להרכיב תיק נסיבתי ולהביא את החשוד הצפוי לדין.
עם זאת, המשפט הסתיים בשאלה פתוחה לגבי מידת האשמה האמיתית של הנאשם, ומשפחת הקורבן נותרה לחפש נחמה מול הצדק החמקמק.