הארוחות הנשכחות של ההיסטוריה: סיפורן של נשים בשדה הקרבבזמן מלחמה, האוכל תופס לרוב מקום משני לצרכים חיוניים יותר כמו תחמושת ונשק. עם זאת, מאחורי הקלעים, נשים חסרות שם מילאו תפקידים חיוניים בהשגת מזון לחיילים.במלחמת האזרחים האמריקנית, נשים מצפון ומדרום הכינו ארוחות לחיילים, גידלו בשר וירקות, ואספו חומרים למזון. מרי טוד לינקולן, רעיית הנשיא אברהם לינקולן, הייתה ידועה בכישורי הבישול שלה והיתה מארחת לעתים קרובות קצינים בארוחות רשמיות.במלחמות העולם, נשים עבדו במטבחי צבא, בישלו, ניקו ואפו לחם עבור חיילים במספרים עצומים. אנה מייסון, "נערת הלחם של הצבא" הבריטי, אפתה מאות אלפי כיכרות לחם לחיילים בחזית.המאמצים של נשים אלו היו חיוניים לשמירה על מורל ובריאות החיילים. למרות העובדה שהתעסקותן באוכל הייתה לרוב מאחורי הקלעים, תרומתן הייתה בלתי מעורערת. אותן נשים סיפקו לחיילים הזנה ותמיכה, וזאת בשעה שסיכנו את חייהן.עם זאת, תרומתן של נשים לא תמיד זכתה להכרה. לעתים קרובות הן נראו כטבחיות או משרתות, ותפקידן האמיתי הוקטן. היום, אנו מכירים בחשיבות תפקידן ומכירים תודה על המאמצים ההרואיים שלהן.הסיפור של נשים בשדה הקרב הוא עדות לחשיבותה של הזנה, גם בעתות סכסוך. הארוחות שהכינו נשים אלו לא רק הזינו את גופם של החיילים אלא גם את רוחם, והיו חיוניות לניצחון הסופי.
הארוחות הסודיות שניצחו את המלחמות סיפורה הלא מסופר של נשות המטבח הצבאי
הארוחות הנשכחות של ההיסטוריה: סיפורן של נשים בשדה הקרבבזמן מלחמה, האוכל תופס לרוב מקום משני לצרכים חיוניים יותר כמו תחמושת ונשק. עם זאת, מאחורי הקלעים, נשים חסרות שם מילאו תפקידים חיוניים בהשגת מזון לחיילים.במלחמת האזרחים האמריקנית, נשים מצפון ומדרום הכינו ארוחות לחיילים, גידלו בשר וירקות, ואספו חומרים למזון. מרי טוד לינקולן, רעיית הנשיא אברהם לינקולן, הייתה ידועה בכישורי הבישול שלה והיתה מארחת לעתים קרובות קצינים בארוחות רשמיות.במלחמות העולם, נשים עבדו במטבחי צבא, בישלו, ניקו ואפו לחם עבור חיילים במספרים עצומים. אנה מייסון, "נערת הלחם של הצבא" הבריטי, אפתה מאות אלפי כיכרות לחם לחיילים בחזית.המאמצים של נשים אלו היו חיוניים לשמירה על מורל ובריאות החיילים. למרות העובדה שהתעסקותן באוכל הייתה לרוב מאחורי הקלעים, תרומתן הייתה בלתי מעורערת. אותן נשים סיפקו לחיילים הזנה ותמיכה, וזאת בשעה שסיכנו את חייהן.עם זאת, תרומתן של נשים לא תמיד זכתה להכרה. לעתים קרובות הן נראו כטבחיות או משרתות, ותפקידן האמיתי הוקטן. היום, אנו מכירים בחשיבות תפקידן ומכירים תודה על המאמצים ההרואיים שלהן.הסיפור של נשים בשדה הקרב הוא עדות לחשיבותה של הזנה, גם בעתות סכסוך. הארוחות שהכינו נשים אלו לא רק הזינו את גופם של החיילים אלא גם את רוחם, והיו חיוניות לניצחון הסופי.
