מסע קולינרי חושני היכן אוכל פוגש תרבות, זיכרונות והלב
אוכל ומשמעות: סיפורה של יוכי ברנריוכי ברנר, שפית ישראלית מוערכת, הקדישה את חייה ליצירה ולחיבור של אוכל לאנשים. אוכל עבורה אינו רק מזון, אלא שפה של תרבות, זיכרון ורגש.גדלה במטבח משפחתי חם ויצירתי, ברנר פיתחה אהבה עזה לאוכל מגיל צעיר. היא למדה אמנות הבישול בעולם כולו, ספגה טעמים ומסורות קולינריות שונות. עם שובה לישראל, היא ביקשה לחלוק את הידע והתשוקה שלה עם אחרים.ברנר הקימה את מסעדת "הקנטינה" בתל אביב, מקום שבו אוכל הפך ליותר מסך מרכיביו. היא התמקדה בחומרי גלם מקומיים ובעונתיים, ובישלה מנות פשוטות אך עוצמתיות, שהתבססו על זיכרונות ילדותה ומסעותיה."אוכל הוא דרך להתחבר לאנשים, לתרבויות ולאדמה", אומרת ברנר. "בישול הוא שפה אוניברסלית שכולם יכולים להבין".בשנת 2003 הקימה ברנר את עמותת פר"ח, שמטרתה להילחם ברעב באמצעות חינוך ובישול. העמותה מכשירה שפים צעירים מאוכלוסיות מוחלשות ומספקת ארוחות לילדים נזקקים."אוכל הוא זכות בסיסית לכולם", טוענת ברנר. "לכל אחד מגיעה הגישה למזון בריא ומזין".מעבר לתרומתה הקולינרית, ברנר היא גם קול ודוגלת בתחום הבריאות והקיימות. היא מקדמת את היתרונות של אוכל מלא, מעודדת חקלאות מקיימת ומחנכת על חשיבות צמצום בזבוז מזון.סיפורה של יוכי ברנר הוא עדות לכוחו של אוכל לחבר בין אנשים, לטפח קהילות ולשפר חיים. דרך הבישול, ההוראה והפעילות שלה, היא משאירה חותם בלתי ניתן למחיקה בנוף הקולינרי והחברתי הישראלי.