הצד האפל של הגרפיטי סאטירה חברתית או ונדליזם מכניס כסף

הצד האפל של אמנות רחוב:
אמן הגרפיטי בנקסי ומחלוקת הסחר באמנותאמן הגרפיטי המסתורי בנקסי הפך לסמל של תרבות נגד וסאטירה חברתית.
עם זאת, האמנות הנועזת שלו עוררה גם מחלוקת סוערת בעולם הסחר באמנות.
תומכיו של בנקסי טוענים כי יצירותיו הן יצירות אמנות בעלות משמעות חברתית אמיתית.
הגרפיטי שלו, שהופיע ברחובות הערים הגדולות ברחבי העולם, מתמודד עם נושאים חשובים כמו אי שוויון חברתי, אי צדק פוליטי וניצול.
עם זאת, מבקריו של בנקסי טוענים כי פעולותיו אינן אמנות אלא ונדליזם.
הם טוענים כי הגרפיטי שלו הורס רכוש ומפחית את איכות החיים בשכונות.
יתר על כן, הם טוענים שהشهرת שלו מונעת מרווח מסחרי יותר מאשר השקעה אמיתית באמנות.
המחלוקת סביב בנקסי התעצמה בשנת 2018, כאשר אחת מיצירותיו הקודמות נמכרה תמורת 1.
4 מיליון דולר במכירה פומבית בחברת סות'ביס.
המכירה עוררה זעם מצד אמנים רחוב אחרים ופעילים פוליטיים, שטענו שהיא מסחרה את המחאה האנטי-ממסדית שלו.
בעקבות המכירה, פתח בנקסי בפרויקט אמנותי בדרום אנגליה בשם "פארק המסתירות".
הפארק הציג העתקים מורשים של עבודותיו הקודמות, כמו גם מיצב חדש בשם "ברוגרס".
המיצב הציג אבן מצבה עם הכיתוב "אמנות זה שקר" ובריכת דגים עם שוטרים מפלסטיק טובעים.
"פארק המסתירות" של בנקסי זכה לביקורות מעורבות.
חלקם ראו בו אתר צליינות למוקירו האמנות שלו, בעוד שאחרים ראו בו זיוף ציני של המחאה המקורית שלו.
הפארק נסגר לאחר שלושה חודשים, אך ההשפעה שלו עדיין ניכרת.
המחלוקת סביב אמנות רחוב ממשיכה להשתולל, כאשר המקרה של בנקסי עומד כעדות מורכבת לסיבוכים של הצטלבות בין אמנות, מסחר ומוסריות.
יצירותיו החזיתיות מעוררות מחשבות על התפקיד והערך של אמנות בחברה, ומחייבות אותנו לערער על ההנחות שלנו לגבי מהו אמיתי ומהו מזויף.