חנינות אובמה מורשת של מחלוקת ושיקום פלילי בעידן השנוי במחלוקת

ברק אובמה:
חנינות שנויות במחלוקת ושיקום פליליבמהלך שתי כהונותיו כנשיא ארצות הברית, ברק אובמה חנן 237 אסירים פדרליים, יותר מכל נשיא אחר במאה האחרונה.
חנינות אלו זכו לביקורת גם על צד ימין וגם על צד שמאל, כאשר המבקרים טענו כי הן חרגו מסמכותו של הנשיא והיו בלתי הוגנות כלפי אלה שלא חוננו.
אחד המקרים השנויים ביותר במחלוקת היה חנינתו של צ'לסי מנינג, חייל בצבא ארצות הברית שהדליף מאות אלפי מסמכים מסווגים לויקיליקס.
מנינג נידון ל-35 שנות מאסר, אולם אובמה הקל על עונשו שבע שנים לפני סיום מועד מאסרו המתוכנן.
מבקרים טענו כי חנינתו של מנינג הייתה בלתי הוגנת כלפי חיילי ארצות הברית אחרים שהורשעו בפשעים דומים וכי היא מסרה מסר של רכות כלפי הדלפות לא מורשות.
אחרים הגנו על פעולת אובמה, בטענה כי היא הייתה אקט של חמלה וכי מנינג נכלאה זמן רב.
מחלוקת נוספת נובעת מחנינות שניתנו לאסירים שנידונו לעונשי מוות.
אובמה חנן ארבעה אסירים שנידונו למוות, שלושתם אסירים בשל פשעי סמים חסרי אלימות.
מבקרים טענו כי חנינות אלו היו בלתי הוגנות כלפי קורבנות הפשע וכי הן החלישו את ההרתעה מהפשעים.
תומכי פעולות אובמה טענו כי הוא השתמש בסמכות החנינה שלו באחריות וכי הוא נתן דגש מיוחד לחמלה ושיקום.
הם הדגישו את עבודתו על רפורמה בצדק פלילי, כולל חוק First Step Act, אשר נועד להפחית את שיעורי המאסר ולהקל על אסירים לשוב לחברה לאחר שחרורם.
בין אם הסכימו איתו ובין אם לאו, חנינות ברק אובמה השאירו מורשת מתמשכת של מחלוקת ושיקום פלילי.
הן העלו שאלות באשר לסמכות הנשיא, ההוגנות של מערכת הצדק הפלילי ותפקיד החמלה בחברה מודרנית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *