החיים האגדיים של מוחמד עלי מהאופניים הגנובים לאלוף העולם באיגרוף, עד חתן פרס נובל לשלום

הכוח של הספורט:
סיפורו של מוחמד עלימוחמד עלי, אגדה באיגרוף וסמל עולמי של התמדה, השראה ומאבק למען צדק חברתי, הותיר חותם בל יימחה בעולם הספורט והתרבות.
המסע של עלי החל בלואיוויל, קנטקי, שם חווה עוני ואפליה גזעית.
בגיל 12, לאחר שנגנבה ממנו האופניים, החל להתאמן באיגרוף כדרך לפרוק זעם ולתעל את כישרונותיו.
כישוריו יוצאי הדופן בזירה הובילו אותו לזכייה במדליית זהב אולימפית ברומא 1960.
עם זאת, מחוץ לזירה, הוא סבל מאפליה וגזענות.
ב-1964, לאחר שסירב להתגייס למלחמת וייטנאם משום שהתנגד למעורבות ארה"ב בווייטנאם, נשללה ממנו אליפות העולם למשקל כבד.
אך למרות האתגרים, עלי לא ויתר.
הוא הפך לאקטיביסט ווקאלי לזכויות האזרח וחבר ב"אומת האסלאם".
שינוי שמו מ"קאסיוס קליי" ל"מוחמד עלי" היה לא רק הצהרה דתית אלא גם אקט של התרסה והעצמה.
לאחר מאבק ממושך בבית המשפט, הורשה עלי לחזור ולהתאגרף.
ב-1974, בקרב קלאסי שכונה "הקרב במנילה", ניצח עלי את ג'ו פרייזר וזכה בחזרה בתואר אלוף העולם במשקל כבד.
הרגע הזה היה עדות לנחישותו הבלתי מתפשרת ולרוחו האיתנה.
מלבד הישגיו באיגרוף, עלי הפך גם לדובר מפורסם של צדק חברתי ושלום.
הוא דיבר בגלוי נגד אפליה, אלימות ואי-צדק.
כוחו של הספורט, הוא האמין, צריך לשמש ליצירת שינוי חיובי בעולם.
לאחר שפרש מהאיגרוף ב-1981, אובחן עלי בפרקינסון.
למרות המחלה המגבילה, הוא המשיך למסור השראה לאחרים באמצעות עבודתו כפעיל חברתי ומסר את הלפיד האולימפי במשחקי אולימפיאדת אטלנטה ב-1996.
ב-2016, מוחמד עלי הלך לעולמו בגיל 74.
אך מורשתו ממשיכה לחיות דרך סיפורו המעורר השראה, שמזכיר לנו את כוחו של הספורט לאחד אנשים, לשבור מחסומים וליצור עולם צודק יותר.