בג"ץ מוחה: ליברמן בדרכו לסיכון ביטחוניבית המשפט העליון הוציא היום (רביעי) צו מניעה זמני נגד שר האוצר אביגדור ליברמן, האוסר עליו להצביע היום על חוק הפטור מסלולרי. ההחלטה התקבלה בעקבות עתירה שהגישו ח"כים מהאופוזיציה, בטענה כי הצבעתו של ליברמן עשויה לפגוע בביטחון המדינה.העתירה טוענת כי הסכם ניגוד העניינים שנחתם בין ליברמן לכנסת לא מציין במפורש אילו הצבעות ייחשבו כמעוררות ניגוד עניינים, וכי הדבר עלול לאפשר לליברמן להצביע לטובת החוק למרות קשריו העסקיים בתחום הסלולר.העליון קיבל את טענת העותרים וקבע כי "השאלה אם קיים חשש ממשי להצבעה בניגוד עניינים צריכה להיבחן באופן קונקרטי ופרטני ביחס לכל הצבעה והצבעה". עוד נכתב בהחלטת השופטים כי "היעדר האיסור המפורש בהסדר ניגוד העניינים ביחס להצבעה בנידון יוצר חשש סביר להצבעה בניגוד עניינים".ההחלטה עוררה סערה במערכת הפוליטית. חברי הקואליציה ביקרו את בג"ץ וטענו כי מדובר בהתערבות לא חוקית בשיקול דעתו של השר. לעומתם, באופוזיציה קיבלו את ההחלטה בשביעות רצון, וטענו כי הגיע הזמן לשים סוף למצב שבו שרים מנצלים את מעמדם לקידום אינטרסים אישיים.ההחלטה מעוררת שאלות נוקבות לגבי תפקידו של בג"ץ בדמוקרטיה הישראלית. האם על בית המשפט להתערב בהחלטות של נבחרי ציבור, גם אם יש חשש סביר שהן מוטות על ידי אינטרסים הנוגדים את טובת הציבור? או שמא תפקידו של בג"ץ הוא להבטיח את שלטון החוק ואת עקרונות היסוד של הדמוקרטיה, גם אם זה אומר לרסן את כוחם של הנבחרים?
בגץ מוחה האם ליברמן מסכן את ביטחון ישראל
בג"ץ מוחה: ליברמן בדרכו לסיכון ביטחוניבית המשפט העליון הוציא היום (רביעי) צו מניעה זמני נגד שר האוצר אביגדור ליברמן, האוסר עליו להצביע היום על חוק הפטור מסלולרי. ההחלטה התקבלה בעקבות עתירה שהגישו ח"כים מהאופוזיציה, בטענה כי הצבעתו של ליברמן עשויה לפגוע בביטחון המדינה.העתירה טוענת כי הסכם ניגוד העניינים שנחתם בין ליברמן לכנסת לא מציין במפורש אילו הצבעות ייחשבו כמעוררות ניגוד עניינים, וכי הדבר עלול לאפשר לליברמן להצביע לטובת החוק למרות קשריו העסקיים בתחום הסלולר.העליון קיבל את טענת העותרים וקבע כי "השאלה אם קיים חשש ממשי להצבעה בניגוד עניינים צריכה להיבחן באופן קונקרטי ופרטני ביחס לכל הצבעה והצבעה". עוד נכתב בהחלטת השופטים כי "היעדר האיסור המפורש בהסדר ניגוד העניינים ביחס להצבעה בנידון יוצר חשש סביר להצבעה בניגוד עניינים".ההחלטה עוררה סערה במערכת הפוליטית. חברי הקואליציה ביקרו את בג"ץ וטענו כי מדובר בהתערבות לא חוקית בשיקול דעתו של השר. לעומתם, באופוזיציה קיבלו את ההחלטה בשביעות רצון, וטענו כי הגיע הזמן לשים סוף למצב שבו שרים מנצלים את מעמדם לקידום אינטרסים אישיים.ההחלטה מעוררת שאלות נוקבות לגבי תפקידו של בג"ץ בדמוקרטיה הישראלית. האם על בית המשפט להתערב בהחלטות של נבחרי ציבור, גם אם יש חשש סביר שהן מוטות על ידי אינטרסים הנוגדים את טובת הציבור? או שמא תפקידו של בג"ץ הוא להבטיח את שלטון החוק ואת עקרונות היסוד של הדמוקרטיה, גם אם זה אומר לרסן את כוחם של הנבחרים?
